חֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמוֹרוֹתַיִם
הֵבִיא כַּדִּים, כַּדִּים שְׁנַיִם
שְׁנֵי כַּדִּים מִתְנוֹעֲעִים
מְלֵאִים חָלָב, חָלָב טָעִים
אָח, זֶה טוֹב וְגַם יָפֶה -
עוֹד מְעַט אֶשְׁתֶּה קָפֶה.
חֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמוֹרוֹתַיִם
הֵבִיא תֵּבוֹת, תֵּבוֹת שְׁתַּיִם
שְׁתֵּי תֵּבוֹת, תֵּבוֹת עֵצִים
וּבִשְׁתֵּיהֶן הַרְבֵּה בֵּיצִים
אַךְ אָקוּם מִן הַמִּטָּה
אֲטַגֵּן לִי חֲבִיתָה.
חֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמוֹרוֹתַיִם
הֵבִיא סַלִּים, סַלִּים שְׁנַיִם
אֶחָד מִיָּמִין, אֶחָד מִשְּׂמֹאל
וּבִשְׁנֵיהֶם צְדָפִים עִם חוֹל
אָח, אֶבְנֶה בָּתִּים יָפִים
מִן הַחוֹל וְהַצְּדָפִים.
חֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמוֹרוֹתַיִם
זָקַף אָזְנָיו, אָזְנָיו הַשְּׁתַּיִם
עָצַם עֵינָיו, הִפְשִׁיל שָׁפָה
נָעַר בְּקוֹל: אוֹ-אָה, אוֹ-אָה!
אוֹיָה לִי וְאוֹיָה לִי
וּמַה חֶלְקִי מֵעֲמָלִי?