אִם עָבַר הַיּוֹם וְלֹא שָׁתִיתָ אִם חָלַף הַלַּיְלָה בְּלִי תִּירוֹשׁ אִם אֶת סוֹד הַיַּיִן לֹא גִּלִּיתָ - הֵן תִּכָּלֵם! - הֵיאַךְ תֵּבוֹשׁ! כִּי גְּבִיעֵי הַיַּיִן - אַךְ לְשִׂמְחָתֵנוּ, כִּי גְּבִיעֵי הַיַּיִן - אַךְ לָעִצְּבוֹנוֹת, וְעַל-כֵּן - נָרִים כּוֹסֵנוּ, אֶחָא - וְהָבוּ לָנוּ יַיִן - עוֹד! יַיִן, בְּכוֹסוֹתֵינוּ - יַיִן! בְּשִׂמְחָתֵנוּ - יַיִן! אָדְמוּ פָּנֵינוּ כְּמוֹ הַיַּיִן בַּכּוֹסוֹת אֶת הַכַּד הֵבִיאוּ הֵנָּה כּוֹסוֹתֵינוּ יְמַלֵּא נָא וְשִׁירֵנוּ יַעֲלֶה נָא - יַיִן, עוֹד וְעוֹד! שְׁבוּ נָא כָּאן, רֵעַי, אָדֹם יֵינֵנוּ וְכוֹסוֹת הֲרִימוּ בַּמִּשְׁתֶּה. כָּל צָמֵא יָבוֹא עַל שֻׁלְחָנֵנוּ וּלְחָיָיו - כּוֹס נִשְׁתֶּה. הוֹ, כִּי טוֹב לִשְׁתּוֹת מֵעֶרֶב וְעַד שַׁחַר וְהַבּוּז לְאִישׁ שֶׁלֹּא יֵדַע לִשְׁתּוֹת אַךְ מוּטָב - נָרִים כּוֹסֵנוּ, אֶחָא - וְהָבוּ לָנוּ יַיִן - עוֹד! יַיִן, בְּכוֹסוֹתֵינוּ – יַיִן...אם עבר היום ולא שתית אם חלף הלילה בלי תירוש אם את סוד היין לא גילית - הן תיכלם! - היאך תבוש! כי גביעי היין - אך לשמחתנו, כי גביעי היין - אך לעצבונות, ועל-כן - נרום כוסנו, אחא - והבו לנו יין - עוד! יין, בכוסותינו - יין! בשמחתנו - יין! אדמו פנינו כמו היין בכוסות את הכד הביאו הנה כוסותינו יימלא נא ושירינו יעלה נא- יין, עוד ועוד! שבו נא כאן, רעי, אדום ייננו וכוסות הרימו במשתה. כל צמא יבוא על שולחננו ולחייו - כוס נשתה. הו, כי טוב לשתות מערב ועד שחר והבוז לאיש שלא ידע לשתות אך מוטב - נרים כוסנו, אחא - והבו לנו יין - עוד! יין, בכוסותינו - יין...