שירו נא המשוררים

שִׁירוּ-נָא הַמְּשׁוֹרְרִים רַק שִׁירִים מְעוֹרְרִים! שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן! עִלְזוּ, שִׂמְחוּ, פַּזְּזוּ, קַוּוּ לְטוֹב, הִתְעוֹזְזוּ! לָנוּ תִּהְיֶה כָּל אַדְמַת צִיּוֹן. הוֹי, הַמִּתְאוֹנְנִים! הוֹי, הַמִּתְלוֹנְנִים! אַל-נָא תְּמָרְרוּ חַיֵּיכֶם! חוּשׁוּ, הִתְגּוֹדְדוּ בֵּין יֶתֶר אֲחֵיכֶם! חוּשׁוּ, הִתְעוֹדְדוּ וּבְנוּ אַרְצְכֶם! עוֹד לֹא פַּסָּה הַתִּקְוָה לִהְיוֹת לְעַם בֶּן-דְּרוֹר; אָנוּ הִתְחַלְנוּ בַּמִּצְוָה וְאָנוּ בָּהּ נִגְמֹר!שירו נא המשוררים רק שירים מעוררים, שירו לנו משירי ציון. עילזו, שמחו, פזזו קוו לטוב התעודדו לנו תהיה כל אדמת ציון. הוי המתאוננים, הוי המתלוננים- אל-נא תמררו חייכם. חושו התגודדו בין יתר אחיכם, חושו, התעודדו, ובנו ארצכם. עוד לא אפסה התקווה להיות לעם בן דרור. אנו התחלנו במצווה ואנו אותה נגמור.

עוזי שביט, חרוז ומשמעות: עיונים בפואטיקה היסטורית של השירה העברית (ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג), עמ' 38: 

שיר זה - שנכתב בשנת 1911 ונדפס באותה שנה עצמה על-ידי קדיש יהודה סילמן בחוברת מס' 5 של הוצאת "סנונית" (ירושלים) שכותרתה "שירי עם", הוא חיקוי ישיר של "ברכת עם".

ביצועים נוספים:

• חבורת רננים - הקלטה מ-1974, מאוחרת יותר מזו המוטמעת באתר (מתוך "שרתי לך ארצי" ה' - איכות השמע בסרטון נמוכה יותר מאשר בהקלטה)
• אופירה גלוסקא