צפו בביצוע של השיר מתוך תכנית הטלוויזיה "קרנבל בתל אביב 1930" (תזמון 8:37).

זיהוי המחבר הופיע אצל חגית הלפרין ["מעגבניה ועד סימפוניה - השירה הקלה של אברהם שלונסקי"], הנותנת קרדיט לספרו של אליהו הכהן "בכל זאת יש בה משהו: שירי הזמר של תל אביב" (עמ' 35-34), אף ששם מזוהה למעשה רק המלחין (ונדפסו בטעות תווים של שיר אחר). הטקסט ללא שם המחבר וללא הבית האחרון נדפס בסוף שנות העשרים גם בשירון "חנינא", עמ' ל"א-ל"ב.

כותבת חגית הלפרין (שם, ספרית פועלים, 1997), עמ' 66:

כתב היד של המנון הטראסק [כתב יד 5:1-179] שנשמר בארכיון שלונסקי לא נדפס בספרי השירים של שלונסקי והוא נדפס לראשונה בשמו בחוברת "אברהם שלונסקי: חייו ויצירתו" (1981). נוסח חלקי נתפרסם כבר בשירון "החלוצים" (בעריכת מ[רדכי] נרקיס, תרפ"ה) ללא שם מחברו... השם "טראסק" פירושו ביידיש: רעש, מהומה, אך יש לו גם פרוש נוטריקוני, שנתן שלונסקי: "טרניק סאמע קאניאק" - שתו רק קוניאק. [הלפרין ממשיכה ומפרטת על חבר'ה טראסק בתל אביב ובגדוד העבודה.]

בכרטסת מאיר נוי בספרייה הלאומית (עמ' 292 במקבץ הסרוק) מתועד כי בתוכנית בגלי צה"ל ב-27.7.1973 שהוקדשה ליוסף אוקסנברג סופר כי הוא זה שחיבר את השיר בשנת 1925. בעיתון "דבר" באותו יום אפשר לראות כי מדובר בתוכנית על אוקסנברג בסדרה "דן אלמגור מגיש את פזמונאי העבר". עם זאת, חגית הלפרין עומדת על כך ששלונסקי הוא אכן מחבר השיר כולו, שכן כתב היד נמצא בארכיון שלו ואין זו דרכו להעתיק כתבי יד של מחברים אחרים.

הלחן הא גרסה מפושטת של החלק העיקרי במרש "כניסת הגלדיאטורים" אופוס 68 מאת יוליס פוציק. ראו תווים של המקור (בתמצית לפסנתר) והאזינו לקטע המקורי.

שלונסקי שילב חלק מהטקסט של המנון הטראסק גם בנוסח מוקדם של השיר "קרועים אנו".

הימנונות