לַיְלָה בָּהִיר,
בַּמִּשְׁלָט, קְטַנָּתִי, פֹּה נִשְׁכַּב
וּלְפֶתַע נוֹשֵׁר לוֹ כּוֹכָב,
לֹא יָדַעְתִּי מַדּוּעַ.
לַיְלָה בָּהִיר,
זֶה לֹא לַיְלָה וְזֶה גַּם לֹא יוֹם,
אַךְ לְפֶתַע מוֹפִיעַ חֲלוֹם,
בְּלִוּוּי שֶׁל גַּעְגּוּעַ.
מִי זֶה חָלַם
בֵּין חוֹלוֹת וְשָׁמַיִם עַד תֹּם.
מִי זֶה נִפְעַם
בֵּין אַלְפֵי כּוֹכָבִים, אֵלַיִךְ.
לַיְלָה בָּהִיר,
זֶה הַקֶּצֶב הָעֵר שֶׁבַּלֵּב,
זֶה יָרֵחַ שָׁתוּי וְאוֹהֵב,
זוֹהִי אַתְּ וְהַשִּׁיר.