לִי דֻּבּוֹן זָרִיז וָקָט
וְקוֹרְאִים לוֹ יוּמְבּוֹ
אַף מָתֹק וּפֶה נֶחְמָד
וְהָרֹאשׁ אֵין כְּלוּם בּוֹ
בַּגִּיגִית שִׂחַקְתִּי יָם
מִי צוֹעֵק הַצִּילוּ
לֹא יוֹדֵעַ יוּמְבּוֹ תַּם
גַּם לִשְׂחוֹת אֲפִלּוּ.
זֶה הָיָה מִקְרֶה אָיֹם
הֵן כִּמְעַט טָבַע לוֹ
הוֹי! טוֹב שֶׁזֶּה הָיָה חֲלוֹם
כְּלוּם הֵן לֹא קָרָה לוֹ
טְרָה לָה-לָה לָה, טְרָלָלָלָה לָה לָה...
לִי דֻּבּוֹן זָרִיז וָקָט
וְקוֹרְאִים לוֹ יוּמְבּוֹ
אַף מָתֹק וּפֶה נֶחְמָד
וְהָרֹאשׁ אֵין כְּלוּם בּוֹ.
כִּי אֶתְמוֹל זֶה הַשּׁוֹבָב
לְטַיֵּל הֶחְלִיט הוּא
בָּא הַלֵּיל וְהוּא לֹא שָׁב
אֵי דֻּבִּי הַגִּידוּ?
אָז יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ
סַכָּנוֹת עָבַרְתִּי
הוֹי! לְמַזָּל בְּדֶרֶךְ נֵס
לְפֶתַע הִתְעוֹרַרְתִּי.
טְרָה לָה-לָה לָה, טְרָלָלָלָה לָה לָה...