אִמְרוּ נָא לִי, אִמְרוּ עֲצֵי הַיַּעַר סַפְּרוּ נָא לִי שָׂדוֹת עוֹטֵי זָהָב לְאָן הָלַךְ רָחוֹק מִפֹּה הַנַּעַר אֲשֶׁר אוֹתִי כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ אָהַב תָּמִיד אֶזְכֹּר אֶת נֹעַם נִגּוּנֶיךָ הוֹ נַעֲרִי הַטּוֹב וְהַנֶּחְמָד תָּמִיד עֵינַי תִּזְכֹּרְנָה אֶת עֵינֶיךָ וְלֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָן לָעַד מָתַי תָּשׁוּב? כָּל יוֹם עוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ כָּל יוֹם שׁוֹקַעַת - וְאַתָּה אֵינְךָ מָתַי תָּשׁוּב? אֲנִי עוֹדִי נוֹשֶׁמֶת לְמַעַנְךָ וְרַק לְמַעַנְךָ אִמְרוּ נָא לִי, אִמְרוּ עֲצֵי הַיַּעַר סַפְּרוּ, שָׂדוֹת, כִּי רַע לִי בִּלְעָדָיו זְהַב חַיַּי נוֹשֵׁר אֶל חֵיק הַצַּעַר בַּלֵּב הַפֶּרַח שֶׁנִּקְטַף אמרו נא לי, אמרו עצי היער ספרו נא לי שדות עוטי זהב לאן הלך רחק מפה הנער אשר אותי כל כך כל כך אהב תמיד אזכור את נועם ניגוניך הו נערי הטוב והנחמד תמיד עיניי תזכורנה את עיניך ולא אשכח אותן לעד מתי תשוב? כל יום עולה השמש כל יום שוקעת - ואתה אינך מתי תשוב? אני עודי נושמת למענך ורק למענך אמרו נא לי, אמרו עצי היער ספרו, שדות, כי רע לי בלעדיו זהב חיי נושר אל חיק הצער בלב הפרח שנקטף