מָשׂוֹשׂ לָךְ, אֶרֶץ חֶמְדָּתֵנוּ,
עַמֵּךְ כִּי בָא לְשַׁדְמוֹתַיִךְ!
יַחְדָּיו יָרֹנּוּ בְּיוֹם חַגֵּנוּ
כָּל הֲרָרַיִךְ וַעֲמָקַיִךְ.
בְּגִיל וָשִׁיר חוֹצֵץ יָצָאנוּ,
הַמַּעְדֵּרִים עַל הַכְּתֵפָיִם;
מַתַּת הֵבֵאנוּ לָךְ כֻּלָּנוּ:
שְׁתִילֵי תִּפְאֶרֶת בַּיָּדַיִם.
לֹא עוֹד תֵּשַׁמִּי, תֵּעָצֵבִי,
שִׂמְחִי, אִמָּא, זַרְעֵךְ הַפְרִיחִי:
כְּקֶדֶם לָנוּ, אֶרֶץ צֶבִי,
הַרְבִּי צִלֵּךְ, עֲלִי, הַצְלִיחִי!
כְּגַן רָוֶה מָלֵא כָּל פֶּרִי,
שֶׁיָּד אֱלוֹהַּ נְטָעַתְהוּ –
כִּי יוֹם זִיוֵךְ בָּא, הִתְעוֹרֵרִי,
יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְבָט הוּא!