השמחה

הוי, בַּגִּנָּה וּבַגַּן עַל מוֹרַד הַגִּבְעָה חֲגִיגָה גְּדוֹלָה הָיְתָה שָׁם נֶפֶשׁ כָּל מַרְהִיבָה הָרַחֲמָה הִכְּתָה בַּתֹּף שָׁר בֶּחָלִיל שֶׁרֶץ עוֹף חַרְגּוֹל שָׁרַק, רִנֵּן זְבוּב וַיִּרְעֲשׁוּ עֲלֵי סוּף יַתּוּשׁ דַּק הֵרִיעַ רֵעַ נָשָׂא הַקּוֹל בְּשִׁיר צְפַרְדֵּעַ הוי, בגינה ובגן על מורד הגבעה חגיגה גדולה הייתה שם נפש כל מרהיבה הרחמה הכתה בתוף שר בחליל שרץ עוף חרגול שרק, רינן זבוב וירעשו עלי סוף יתוש דק הריע רע נשא הקול בשיר צפרדע

המילים נדפסו לראשונה (בלי מנגינה) בקובץ "הזמיר" בעריכת נח פינס, מהדורת אודסה תרס"ג בהוצאת מוריה, עמ' 49.

זיהוי הלחן כבוכרי על סמך קטלוג הספרייה הלאומית הנסמך כנראה על דברים שנאמרו בידי אחד האנשים שהיו בהקלטה.

עמיהוד שורץ מספר בהקלטה כי היה זה מנהל חדש בבית הספר, בשם הלוי. שלימד את השיר בשיעור הראשון שנתן ומכאן ואילך היו התלמידים חייבים לסיים כל שיעור שלו בשירת השיר הזה.