מילים: יעקב אורלנד
לחן: מנשה בהרב
|
תזמורת משטרת ישראל 
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: נפתלי גריבוב שנת הקלטה: 28.3.1955 ביצוע כלי. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
יפה ירקוני  ביצוע:
להקת לרוקדים הידד  ביצוע:
מארק אולף  ביצוע:
ג'ני לוביץ' 
תודה לאבי תדמור על ההקלטה
ההקלטה בליווי פסנתר.
מורט פרימן 
ניצוח: אליקום שפירא
ליווי: תזמורת ריקודי עם ישראליים
שנת הקלטה: 1958
מקור: תקליטון מס' 116 בחברת Israel Music Foundation צד א
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 2
מועצה מקומית אזור, 13.12.07
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
אורלנד מספר שאת השיר חיבר בקפה 'כסית' בתל אביב ביום בו הודיעו ברדיו על אסון "פַּטרייה" (מתוך הספר 'היו לילות' עמ' 158):
באותו יום אנשים הלכו ברחוב כמוכי הלם; השעה הייתה 11 בלילה ובכסית ישבו מתי מעט "מבוישים, נדהמים ומוכי עלבון". מרחוק שמעו נגינת אקורדיון מתקרבת ואל הקפה נכנס המלחין מנשה בהרב עם האקורדיון שלו. הוא שמע ברדיו את ההודעה על 'פטריה' ובא לשבת עם חבריו לצרה. הוא התחיל בנגינת זמר חסידי שאילתר במקום ויושבי בית הקפה הבוהמים התחילו לכתוב לו מילים. כל אחד מהם הראה לו את פרי עטו ואלתרמן פסק ש'אם הופלנו' הוא השיר הראוי למנגינה החדשה כיון שבשיר הזה היה להם "אורך רוח לשיר אותו עד סופו".
אורלנד סיפר על כך גם בתכנית השביעית של "נתיב הזמר" (החל בתזמון 14:28).
לא ברור אם בשתי העדויות האלו בלבל אורלנד בין ה"פַּטרייה" לבין ה"סטרומה", כיוון שאוניית הגירוש הבריטית "פַּטרייה" הייתה האונייה הראשונה שטובעה (נובמבר 1940, קראו על האסון בוויקיפדיה), ובשיר מוזכרת גם אוניית המעפילים "סטרומה" (טובעה 24.2.1942). אפשרות נוספת היא שהנוסח הראשוני של השיר לא כלל את ה"סטרומה", וכעבור שנתיים - כשטובעה גם ה"סטרומה" - אורלנד עדכן את שירו.
מתבקש לחשוב שהנוסח החלופי מתייחס לאוניית המעפילים "ביריה" שהעולים בה נעצרו ב-1.7.1946. ואולם, מתברר שהנוסח על ביריה מוקדם יותר. מפרטת תמר וולף-מונזון בכתבה על השיר "כוחו של ניגון" בבלוג "הספרנים" בספרייה הלאומית (31.1.2021):
ב"מבצע הגידם" שיזמה ה"הגנה" בי"א באדר ב' תש"ו (14 במרס 1946), יום העלייה המסורתי לקבריהם של יוסף טרומפלדור וחללי תל חי, תוכנן לעלות לביריה לשם הקמתה מחדש. הבריטים חיכו עד שרוב הציבור יתפזר, וכשנותרו כ-150 איש בלבד כבשו את המחנה. מאות בני נוער הגיעו מראש פינה ומצפת בליל שבת, לפי הוראות מפקדת ה"הגנה", כדי להקים מחדש את ביריה. השוטרים הבריטים החמושים החלו לעצור את בני הנוער ובמקום שרר מתח רב. לפתע קרא מישהו "חבר'ה, הורה", וכולם החלו לשיר, תוך התאמת המילים לנסיבות.
המילים הובאו בעיתון "דבר" במדור "בשולי דברים" מיום 10.4.1946 תחת הכותרת "שיר על ביריה", ושם כתוב כי המילים הובאו לפי ביצועו של מרדכי רוט [לא מוכרת הקלטה בביצוע מרדכי רוט; אולי שר את השיר אך לא הקליט אותו - זֶמֶרֶשֶׁת]. השיר הובא בלי זיהוי המחברים, ונכתב שאת המילים חיבר אלמוני והמנגינה חסידית. את המחברים זיהתה לאה קאופמן במכתב למערכת מיום 28.5.1946, שם ציינה גם כי "חרוזי השיר לא הובאו כלשונם, והשיר נכתב עוד בימי החנוכה". הדברים מתבארים מהסברה של תמר וולף-מונזון לעיל. תודה לרקפת סלע על האיתור.
על פי עדות אורלנד לציפי פליישר, 10.2.1963, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 376-377, מחברי הטקסטים האחרים ללחן ששר מנשה בהרב היו אלכסנדר פן ונתן אלתרמן.
לשיר ריקוד מאת רבקה שטורמן.
ביצועים נוספים:
- לואיס דנטו (Louis Danto)
- אנסמבל קול אביב (ביצוע כלי)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
פרסום בדיד משנת 1946
פרסום בדיד משנת 1946