הרעות

עַל הַנֶּגֶב יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָו וּמַצִּית כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ עֵת הָרוּחַ עוֹבֵר עַל הַסַּף עֲנָנִים מְהַלְּכִים עַל הַדֶּרֶךְ. כְּבָר שָׁנָה. לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כִּמְעַט אֵיךְ עָבְרוּ הַזְּמַנִּים בִּשְׂדוֹתֵינוּ. כְּבָר שָׁנָה, וְנוֹתַרְנוּ מְעַט מָה רַבִּים שֶׁאֵינָם כְּבָר בֵּינֵינוּ. אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם: אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר – כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ. אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם אַתְּ תָּשׁוּבִי בֵּינֵינוּ לִפְרֹחַ. הָרֵעוּת נְשָׂאנוּךְ בְּלִי מִלִּים אֲפֹרָה עַקְשָׁנִית וְשׁוֹתֶקֶת מִלֵּילוֹת הָאֵימָה הַגְּדוֹלִים אַתְּ נוֹתַרְתְּ בְּהִירָה וְדוֹלֶקֶת. הָרֵעוּת, כִּנְעָרַיִךְ כֻּלָּם שׁוּב בִּשְׁמֵךְ נְחַיֵּךְ וְנֵלֵכָה כִּי רֵעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל חַרְבָּם אֶת חַיַּיִךְ הוֹתִירוּ לְזֵכֶר. וְנִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם... על הנגב יורד ליל הסתיו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך. כבר שנה. לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו. כבר שנה, ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו. אך נזכור את כולם: את יפי הבלורית והתואר - כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח. אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח. הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת. הרעות כנערייך כולם שוב בשמך נחייך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר. ונזכור את כולם...

מתוך התכנית השלישית של הצ'יזבטרון "הפלמ"חניק מחפש את המחר" (בכורה: 25.10.1948, באר שבע). חיים גורי מספר על כתיבת השיר (וידיאו).

את סיפור ביצוע הבכורה הביא אבי קורן מפי שלמה בר-שביט בכתבה "לשאוף לכוכב במרום" במלאת ארבע שנים למותו של גדעון זינגר, מעריב, 11.5.2019:

בגיל 14 עלה גדעון זינגר ארצה. כשבני דורו התגייסו, הוא התגייס לפלמ"ח ונפצע בבטנו באחת הפעולות. בעקבות הפציעה הוא איכשהו הגיע לצ'יזבטרון, שהייתה הלהקה של הפלמ"ח. נעמי פולני, כוכבת הלהקה, בחנה אותו ליד פסנתר שעמד באולם החזרות. היא התרשמה עמוקות מקולו המיוחד ומאותו הרגע הוא צורף ללהקה. למופע חגיגי לחיילים שערך הצ'יזבטרון באולם הבימה, כתבו חיים גורי וסשה ארגוב שיר חדש. גדעון זינגר נבחר להיות הסולן של השיר. הוא כל כך התרגש בחזרות. ההומור המיוחד שלו נעלם, והחרדה איימה להרוס את ביצוע הבכורה. הפתרון שנמצא היה קובייה ירוקה וממחטה. הושיבו את הסולן הנרגש על קובייה שתסתיר מהקהל את השקשוק הבלתי נשלט של רגליו הארוכות, ותחבו לידיו ממחטה שבעזרתה יסתיר את ידיו הרועדות. חברי הלהקה עמדו מאחורי הסולן היושב. ידיהם מונחות על כתפיו בפוזה של "כולנו יחדיו חבורה אחת", שאמורה הייתה להרגיע אותו. ואז ניגן האקורדיוניסט את צלילי הפתיחה של השיר החדש, וגדעון זינגר הסולן התחיל לשיר בקול חזק ובוטח את... הבית השני של השיר. כשהבחין בטעות אחרי כמה שורות, התחיל לגלות סימני אימה. "לא נורא", לחש לו שלוימל'ה באוזן, "אחר כך תשיר את הבית הראשון". וכך היה ש"שיר הרעות", משירי פסקול חיינו, בוצע בפעם הראשונה בביצוע בכורה עולמי במהופך. קודם בית שני ורק אחר כך הראשון.

השיר בביצועים נוספים ביוטיוב:

לצפייה:

• גדעון זינגר (1971)
• להקת הנח"ל 
• יהורם גאון
• הראל סקעת (עשור לרצח רבין 2005)
• ישי לוי
• שייקה לוי
• דודו זכאי
• שושנה דמארי (מתוך "שיר אהבה חיילי לסשה ארגוב" חלק ב' 1986)
• עוזי חיטמן, אפי בן ישראל, ציפי זרנקין ואודי בוכמן
• נקמת הטרקטור
• מאיה אברהם
• ברי סחרוף

להאזנה:

• זהבה בן
• יהורם גאון (איכות אולפן)
• אריק לביא ו"שוקולד מנטה מסטיק"
• פרדי פאר ושולמית ליבנת
• רונית אופיר
• בועז שרעבי
• שירה בציבור בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית
• מקהלת גבעת ברנר (מתוך ערב שירים לדני, 1973)
• ירוסלב יעקובוביץ' (ביצוע כלי בסקסופון)
• פוליאנה פרנק