הָיֹה הָיוּ לִי יָמִים טוֹבִים
וַאֲנִי כִּדְרוֹר צוֹהֵל
חֲסַר דְּאָגָה וְגַעֲגוּעִים
הוֹלֵךְ סוֹבֵב בָּטֵל
צֹֹאן וּבָקָר רָעֹֹה רָעִיתִי
עַל סוּס קַל טָס בַּשָֹּדוֹת
מִבֵּיתִי דָּאֹֹה דָּאִיתִי
אֶל הַיָּפָה בַּבָּנוֹת
שָׁם חִכְּתָה לִי הַיְּפֵיפִיָּה
לִבָּהּ פּוֹעֵם וּמַכֶּה [אבלס: הוֹמֶה וּבוֹכֶה]
שָׁם חִכְּתָה בְּצִפִּיָּה
מָתַי יָבוֹא הָרוֹעֶה?
אַךְ הַקַּיִץ הֵאִיר מַהֵר
הֵאִיר וּבָא הַסְּתָו
וּמִישֶהוּ סוֹחֵר מוֹכֵר
נָסַע אִתָּהּ לָרַב
דֹּם יָרֵאתִי וּמִפְּנֵי מַה
בְּחַרְבִּי זֹאת לֹא אֶנְקֹם
אֵלֶיהָ רַצְתִּי מְלֵא חֵֵמָה
רוּחָהּ שָׁלַחְתִּי לָרוֹם
יָדַי רֻתְּקוּ בָּאֲזִיקִים
בַּעֲווֹן סוֹחֵר אַהֲבָה
אָסוּר אֶסְבֹּל לְעוֹלָמִים
הָרַגְתִּי בַּת חַוָּה.