פַּנּוּ דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ פַּנּוּ, הִנֵּה עוֹד אוֹרֵחַ. לְנָתָן הוּא יוֹם הֻלֶּדֶת, לָנוּ חַג שָׂמֵחַ. לַ לַ לַ... לִכְבוֹדוֹ נָשִׁיר כֻּלָּנוּ וְנִתֵּן יָדַיִם: חוּלוּ, חוּלוּ, חוּלוּ, חוּל מְחוֹל הַמַּחֲנַיִם: לַ לַ לַ... הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ כָּל טוּב, קוֹרֵא אֵלָיו לָגֶשֶׁת. מָה רַבּוּ הַמַּתָּנוֹת, סוֹד כָּל אַחַת לוֹחֶשֶׁת. לַ לַ לַ... חַג הַיּוֹם לְאַבָּא-אִמָּא, מִי אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לְנָתָן בְּרָכוֹת רַבּוֹת וְשִׁיר עַלִּיז, שָׂמֵחַ? לַ לַ לַא. פנו דרך, דרך פנו, הנה עוד אורח. לנתן הוא יום הולדת לנו חג שמח ל ל ל (סולן) לכבודו נשיר כולנו ונתן ידיים: חולו, חולו, חולו, חול מחול המחניים ל ל ל ב. השולחן ערוך כל טוב, קורא אליו לגשת. מה רבו המתנות, סוד כל אחת לוחשת. ל ל ל (סולן) חג היום לאבא- אימא, מי אינו שולח לנתן ברכות רבות ושיר עליז, שמח. ל ל ל