פַּנּוּ דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ פַּנּוּ,
הִנֵּה עוֹד אוֹרֵחַ.
לְנָתָן הוּא יוֹם הֻלֶּדֶת,
לָנוּ חַג שָׂמֵחַ.
לַ לַ לַ...
לִכְבוֹדוֹ נָשִׁיר כֻּלָּנוּ
וְנִתֵּן יָדַיִם:
חוּלוּ, חוּלוּ, חוּלוּ, חוּל
מְחוֹל הַמַּחֲנַיִם:
לַ לַ לַ...
הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ כָּל טוּב,
קוֹרֵא אֵלָיו לָגֶשֶׁת.
מָה רַבּוּ הַמַּתָּנוֹת,
סוֹד כָּל אַחַת לוֹחֶשֶׁת.
לַ לַ לַ...
חַג הַיּוֹם לְאַבָּא-אִמָּא,
מִי אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ
לְנָתָן בְּרָכוֹת רַבּוֹת
וְשִׁיר עַלִּיז, שָׂמֵחַ?
לַ לַ לַ
א.
פנו דרך, דרך פנו,
הנה עוד אורח.
לנתן הוא יום הולדת
לנו חג שמח
ל ל ל
(סולן)
לכבודו נשיר כולנו
ונתן ידיים:
חולו, חולו, חולו, חול
מחול המחניים
ל ל ל
ב.
השולחן ערוך כל טוב,
קורא אליו לגשת.
מה רבו המתנות,
סוד כל אחת לוחשת.
ל ל ל
(סולן)
חג היום לאבא- אימא,
מי אינו שולח
לנתן ברכות רבות
ושיר עליז, שמח.
ל ל ל