אֵי שָׁם עַל גְּבוּלוֹת הַמִּדְבָּר
חוֹנִים חַיָּלֵי יִשְׂרָאֵל...
הַלַּיְלָה מָתוּחַ וְזָר,
הַלֵּב מִתְכַּוֵּץ וְשׁוֹאֵל:
– הֲנִרְאוּ מַשּׂוּאוֹת עַל הָהָר?
– הֲקָרָא הַשּׁוֹפָר הַגּוֹאֵל?
– הֲהֵקִיץ מִסָּבִיב הַמָּחָר
לְעוֹלַם אֲסִיר עֹנִי וִילֵל?
שׁוֹאֵג הָאַרְיֵה בַּמֵּצָר,
הַתַּן מִשְׁתַּפֵּךְ וְקוֹבֵל,
אֵי שָׁם עַל גְּבוּלוֹת הַמִּדְבָּר
הַלֵּב מִתְכַּוֵּץ וְשׁוֹאֵל:
– הֶחָזְרוּ מִגָּלוּת, מִנֵּכָר
הָאַחִים הַפְּזוּרִים בַּתֵּבֵל?
– הַשָּׂדוֹת לֹא נִזְרְעוּ זֶה מִכְּבָר:
הֲנָמוּשׁ בַּיָּדַיִם הָאֵל?
הַלַּיְלָה מָתוּחַ וְזָר...
הַלֵּב מִתְכַּוֵּץ וְשׁוֹאֵל...
אֵי-שָׁם עַל גְּבוּלוֹת הַמִּדְבָּר
חוֹנִים חַיָּלֵי יִשְׂרָאֵל...