במעיין

בַּמַּעְיָן עֵינִי צוֹפָה עִם עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ; אוּלַי יִדְלֶה הַדְּלִי לִי אֹשֶׁר רַב מֵאֶמֶשׁ מַלֵּא הַדְּלִי לִי, גַּם לִי, גַּם לִי מַלֵּא! רַוֵּנִי אֹשֶׁר עַד בְּלִי דַי, רַוֵּה! לָעֵדֶר – מַיִם הָבָה לִי! תָּמָר גַּלְמוּדָה אֲנִי בִּשְׂדוֹת כְּנַעַן הוֹמֶה הַלֵּב אַךְ לוֹ רַק רוּחַ תֵּימָן תַּעַן מַלֵּא הַדְּלִי...במעין עיני צופה עם עלות שמש; אולי ידלה הדלי לי אושר רב מאמש מלא הדלי לי, גם לי, גם לי מלא! רוני אושר עד בלי די, רוה! לעדר – מים הבה לי! תמר גלמודה אני בשדות כנען הומה הלב אך לו רק רוח תען

השיר נכתב לאלכסנדר זייד. המעיין שבשיר הוא מעיין יצחקיה, ליד שדה יעקב (5 דקות משייח אבריק), ולפי הסיפור נהג אלכסנדר זייד לדלות ממנו מים. הלחן עממי ערבי, בהתאמה/עיבוד של נחום נרדי.

עוד על השיר:

• ביצוע של מקהלת השומר הצעיר בוונצואלה (הערה: המקהלה מבצעת את השיר בנוסח שירון השוה"צ מ-1930 (ר' לעיל). הביצוע כולל בית שלישי שאינו מופיע במקורות ובביצועים שבידינו. נשמח להשלמת המילים החסרות בבית הנוסף ולכל מידע אודותיו.)
• הלל (אילקה) ואביבה רווה
• גיורא ויפתח זייד הזכירו את השיר ושרו קטע ממנו בתכנית שנערכה לזכרו של אלכסנדר פן בשנת 1976 בהנחייתו של דן בן-אמוץ.