מילים (2 גרסאות)
תְּנוּ שִׁיר מָחוֹל
עַל חָרְבוֹת, עֲלֵי פְּגָרִים
עַל אַף הַכֹּל.
לַהַב אֵשׁ וְלַהַט פִּגְיוֹן
לֹא יָזִיזוּנוּ כְּבָר מִכָּאן.
לְאוֹר הַגֹּרֶן הַבּוֹעֵר
כִּסְנֶה לֹא אֻכַּל,
נִבְנֶה מִבְצָר גָּדוֹל, עָצוּם
לְעַמֵּנוּ הַדַּל.
דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן
לֹא יְגָרְשׁוּנוּ כְּבָר מִכָּאן.
הָלְאָה מוֹרָא, הָלְאָה פַּחַד.
תְּחִי הַפְּדוּת.
הַיּוֹם אֲנִי, מָחָר אַתָּה
בַּעֲבוּרָהּ נָמוּת.
דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן
לֹא יָזִיזוּנוּ כְּבָר מִכָּאן.
הקלטות (2)
על השיר
מספר עמיצור ברק, בנו של מחבר ומלחין השיר:
השיר נכתב ע"י אבי, אברהם בריקנר ז"ל, בפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. הוא היה אז כבן 25, חבר בתנועת הנוער המסורתית "עקיבא" (לא בני-עקיבא) שהייתה שייכת לארגון "העובד הציוני" שהיה חלק מהמפלגה הפרוגרסיבית. רוב חבריה באירופה לא הספיקו לעלות לארץ ונספו בשואה. המיעוט – החלוצים שזכו לעלות – הקים 2 קיבוצים: בית-יהושע בשרון [הפך למושב ב-1950] ונווה איתן בעמק בית-שאן.
השיר הזה והשיר השני שהלחין אבי, "כיסוד לבניין", הושרו באותן שנים בפי חברי הקיבוץ והתנועה. שליחי התנועה שנסעו לאירופה בשנים 36-39 לימדו שם את חניכי התנועה ואלה הפיצו את השירים גם שם וגם כשעלו לארץ.
ידוע לי שהשיר היה מוכר וששרו אותו בשנות ה-40 וה-50 לפחות בארבע תנועות נוער: בני-עקיבא, הנוער-המזרחי, מועדון-הבוגרים וכמובן בתנועת עקיבא.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
תווי השיר ומילותיו בכתב-ידו של היוצר. (תודה לבנו עמיצור ברק)