עָיַפְנוּ מִנְּדֹד, בָּרַחְנוּ מִשֹּׁד, מִפְלָט מִשּׁוֹאָה רַק בָּךְ הַגִּבְעָה. פִּנַּת חֶמֶד אַתְּ גִּבְעָה, אֶת הַלֵּב אַתְּ מַרְהִיבָה, בָּךְ מוֹרִיק שָׂדֶה וָגַן, בַּדְּשָׁאִים כָּל יֶלֶד רַן. הִצְהִיבָה קָמָה, צָמְאָה אֲדָמָה, הֶעֱלֵינוּ הַבְּאֵר, הוֹרִיקָה חָצֵר. פִּנַּת חֶמֶד... כָּל יָד שֶׁל זָדוֹן הָדַפְנוּ בְּאוֹן, לָבֶטַח גָּדֵל עַל גִּבְעָה דּוֹר עָמֵל. פִּנַּת חֶמֶד... בְּיוֹם הַשִּׂמְחָה שְׂאִי נָא בְּרָכָה, הַרְבִּי הַיְּבוּל, הַרְחִיבִי הַגְּבוּל. פִּנַּת חֶמֶד...עייפנו מנדוד, ברחנו משוד, מפלט משואה רק בך הגבעה. פינת חמד את גבעה, את הלב את מרהיבה, בך מוריק שדה וכר, בדשאים כל ילד רן. הצהיבה קמה, צמאה אדמה, העלינו הבאר, הוריקה חצר. פינת חמד... כל יד של זדון הדפנו באון, לבטח גדל על גבעה דור עמל. פינת חמד... ביום השמחה שאי נא ברכה, הרבי היבול, הרחיבי הגבול. פינת חמד...