הקטן
גופן
הגדל
גופן
המעפילים
אֶל רֹאשׁ הָהָר! אֶל רֹאשׁ הָהָר! הַדֶּרֶךְ מִי יַחְסֹם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי? מֵעֵבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר רוֹמֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי. הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ! אַחִים עֲלוּ! אַחִים עֲלוּ! לֵב מִי יֵרַךְ יֵחַת מֵאֶבֶן נָגֶף? צַעַד עֲשׂוּ, רָאֹה תִּרְאוּ: אָנוּ פִּי שְׁנַיִם אָז נִשָּׂגֵב. הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ! נָהִין לָרוֹם! נָהִין לָרוֹם! הֲטֶרֶם תִּרְאוּ דֶּרֶךְ זוֹ סַלּוֹנוּ? אֶחָד פִּתְאוֹם נָפַל לִתְהוֹם – קָרְבָּן רִאשׁוֹן אַךְ לֹא אַחֲרוֹן הוּא. הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ! יִרְמֹז הַשִּׂיא! יִרְמֹז הַשִּׂיא! אֶחָד נָפַל. הַאֵין רוּחוֹ חַי בָּנוּ? הֶאָח, נַמְרִיא לְנוֹף הַצְּבִי, נַעְפִּיל, הַנִּצָּחוֹן אִתָּנוּ. הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ! אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!אל ראש ההר! אל ראש ההר! הדרך מי יחסום לפדויי שבי? מעבר הר הן זה מכבר רומזת לנו ארץ צבי. העפילו! העפילו! אל ראש ההר העפילו! העפילו! העפילו! אל ראש ההר העפילו! אחים עלו! אחים עלו! לב מי ירך יחת מאבן נגף? צעד עשו, ראה תראו: אנו פי שניים אז נישגב. העפילו... נהין לרום! נהין לרום! הטרם תראו דרך זו סלונו? אחד פתאום נפל לתהום – קורבן ראשון אך לא אחרון הוא. העפילו... ירמוז השיא! ירמוז השיא! אחד נפל. האין רוחו חי בנו? האח, נמריא לנוף הצבי, נעפיל, הניצחון אתנו. העפילו...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לוין קיפניס
לחן: חנינא קרצ'בסקי
כתיבה: 1919

אֶל רֹאשׁ הָהָר! אֶל רֹאשׁ הָהָר!
הַדֶּרֶךְ מִי יַחְסֹם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי?
מֵעֵבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר
רוֹמֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי.

הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!
הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!

אַחִים עֲלוּ! אַחִים עֲלוּ!
לֵב מִי יֵרַךְ יֵחַת מֵאֶבֶן נָגֶף?
צַעַד עֲשׂוּ, רָאֹה תִּרְאוּ:
אָנוּ פִּי שְׁנַיִם אָז נִשָּׂגֵב.

הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!
הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!

נָהִין לָרוֹם! נָהִין לָרוֹם!
הֲטֶרֶם תִּרְאוּ דֶּרֶךְ זוֹ סַלּוֹנוּ?
אֶחָד פִּתְאוֹם נָפַל לִתְהוֹם –
קָרְבָּן רִאשׁוֹן אַךְ לֹא אַחֲרוֹן הוּא.

הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!
הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!

יִרְמֹז הַשִּׂיא! יִרְמֹז הַשִּׂיא!
אֶחָד נָפַל. הַאֵין רוּחוֹ חַי בָּנוּ?
הֶאָח, נַמְרִיא לְנוֹף הַצְּבִי,
נַעְפִּיל, הַנִּצָּחוֹן אִתָּנוּ.

הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!
הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!
אל ראש ההר! אל ראש ההר!
הדרך מי יחסום לפדויי שבי?
מעבר הר הן זה מכבר
רומזת לנו ארץ צבי.

העפילו! העפילו!
אל ראש ההר העפילו!
העפילו! העפילו!
אל ראש ההר העפילו!

אחים עלו! אחים עלו!
לב מי ירך יחת מאבן נגף?
צעד עשו, ראה תראו:
אנו פי שניים אז נישגב.

העפילו...

נהין לרום! נהין לרום!
הטרם תראו דרך זו סלונו?
אחד פתאום נפל לתהום –
קורבן ראשון אך לא אחרון הוא.

העפילו...

ירמוז השיא! ירמוז השיא!
אחד נפל. האין רוחו חי בנו?
האח, נמריא לנוף הצבי,
נעפיל, הניצחון אתנו.

העפילו...


 פרטים נוספים
ביצוע: הלל (אילקה) רוה
עיבוד: גיל אלדמע


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שלמה יידוב
עיבוד: עודד זהבי
שנת הקלטה: 26.8.2008
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: המזל של ג'קי
עיבוד: אלון אוחנה
שנת הקלטה: 2016
נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת רינה
עיבוד: ברק עודד
ניצוח וניהול מוזיקלי: ברק עודד

מתוך מחרוזת שירי ראשונים.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת המדרשה למוזיקה
שנת הקלטה: 2006
מקור: ערבלחנינאקרצ'בסקי
מנצח: רון זרחי
 
באדיבות המדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת הדסים
עיבוד: נתן שחר
שנת הקלטה: 1973
מקור: תקליט "חג וחגיגה"


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2007

הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר

 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ילדי כפר-עציון
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ילדי תלפיות
שנת הקלטה: 23.2.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

אליהו הכהן (מתוך האירוע "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט", 2003):

את השיר הלכת הידוע "אל ראש ההר", שנקרא במקור "שיר המעפילים", מקשרים רבים מאתנו אל תקופת ההעפלה שהחלה כידוע באמצע שנות ה-30. אבל בפועל נכתב השיר שני עשורים לפני כן, וההר הנזכר בשיר לא היה קרוב לשום מקום שממנו הגיעו מעפילים לארץ. ההר הוא אחד ההרים שעליהם נכתב "ירושלים הרים סביב לה". השנה 1919. קבוצה של חברי אגודת "המכבי" בירושלים ובהם תלמידים של בצלצל וחניכי בית המדרש למורים יצאה לטיול לילי מירושלים מזרחה. נלווה אליהם המשורר לוין קיפניס. בחצות הלילה הגיעו להר תלול, והתחילו להתחרות ביניהם מי יגיע אל ראש ההר. רובם נשרו בדרך, ושלושה – ובהם קיפניס – הגיעו אל הפסגה. כשחזרו מן הטיול, התיישבו בחבורה יחד עם הפרופסור סוקניק, אביהם של יִגָּאֵל ויוסי ידין, והתחלקו בחוויות. התוודה בפניהם קיפניס, שזו הפעם הראשונה בחייו שבה טיפס על הר, מפני שילדותו עברה עליו באוקראינה בחבל-ארץ מישורי ללא הרים. הציע לו סוקניק לכתוב על כך שיר, שיהווה שיר-לכת לטיולי. התיישב קיפניס בחדרו בשכונת מאה שערים בירושלים ובהשראת הפסוק מתוך סיפור המרגלים בספר במדבר [י"ד, מ"ד]: "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל-רֹאשׁ הָהָר", כתב את השיר. תוך חודשים ספורים הולחנו לשיר הזה שלוש מנגינות בשלוש ערים בארץ: את הראשונה הלחין אידלזון הירושלמי; היא אומנם נדפסה והושרה, אך לא התפשטה. אחריו הלחין את השיר פואה גרינשפון, אז מורה צעיר בבית-הספר הריאלי בחיפה. גם היא לא זכתה לתפוצה רבה ולא תפסה תאוצה. עד שבא חנינא קרצ'בסקי, המורה לזמרה בגימנסיה הרצליה בתל-אביב, והלחין את הצלילים המלהיבים והממריצים המוכרים לכולנו. וצריך לזכור שבין אידלזון בירושלים ובין קרצ'בסקי בתל-אביב הייתה קיימת כל הזמן תחרות סמויה: מי מהם הדומיננטי בארץ; שיר שהלחין האחד מיהר גם השני להלחינו, וכל אחד קיווה שמנגינתו תועדף, וקרצ'בסקי ניצח עם יד שמאל קשורה מאחור.

מספר דן אלמגור בפרק ח' בסדרה "שרתי לך ארצי" (תזמון 26:12):

כשיצא יום אחד מועדון המכבי ירושלים לטיול בעמק ים המלח צעדו כולם והגיעו להר גבוה. עשו תחרות, התערבות, בין הצועדים מי יוכל לטפס לראש ההר. שלושה נועזים הסכימו לטפס. לוין [קיפניס] היה אחד מהם. הוא הודה בפניי שכשהגיע לראש ההר כמעט פרחה נשמתו והוא הצטער על כל העניין אבל היה מוכרח לרדת למטה. עוצם החוויה נשאר בו כמובן ואז בכל הדרך חזרה לירושלים התנגנו בו מילים של שיר. בבואו לירושלים השיר עלה על הכתב ונדפס בעתון "המכבי" המקומי.

[לאחר השמעת השיר, מתארך דן אלמגור את השיר (בנוכחות לוין קיפניס באולפן) לשנת 1914, אולם נראה שמדובר בתארוך מוקדם מדי. ר' דברי אליהו הכהן לעיל.]

גם מאיר נוי מתעד בכרטסת שלו כי "זהו שירו הראשון של ל. קיפניס, פורסם 1914 ב"מכבי" של א. ילין". עם זאת, כנראה מדובר בכתב העת "המכבי: ירחון לענייני החינוך הגופני" שהחל לצאת רק בתרע"ט (1919). העותק שהיה בספרייה הלאומית חסר ולא נשאר עותק בשום ספרייה אקדמית אחרת בישראל. לפני כן יצא כבר בתרע"ג (1913) ביפו עתון "המכבי: מכתב חוזר של הסתדרות האג[ו]דות להתעמלות בארץ ישראל".


אורי הייטנר מבאר כי בפסוק המקורי משמעות מושג ההעפלה שלילית.


לחנים נוספים לשיר:

 ר' השיר בביצוע מקהלת עמק הירדן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

אהרן שפי: "עוד שיר גדול של קרצ'בסקי פלוס שיר שאול מנוף מולדתו. ביחד זה מרש לתזמורת צבאית, המורכב מהשירים "אל ראש ההר" ו"קדרו פני השמים". המתנתי זמן רב עד ששלחתי את העיבוד, כי לא רציתי להיפרד ממנו... אקווה שיערב לשומעים, ושאִזכורו שוב ירומם את הנפש."

 

הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

תווים


תגיות

יום העצמאות   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם