הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר הטיפה
מַעֲשֶׂה בְּבַחוּר שֶׁחִפֵּשׂ לוֹ כַּלָּה הַשַּׁדְכָן לוֹ הִצִּיעַ עַלְמָה בְּתוּלָה הוּא קִלֵּס וְשִׁבֵּחַ אֶת יָפְיָהּ וְאֶת שְׁמָהּ אֵין כָּמוֹהַ נָאוָה, חֲסוּדָה וְתַמָּה זָהֳרָהּ כְּכוֹכָב כְּחַמָּה הִיא בָּרָה אַךְ פְּגָם בָּהּ פָּעוּט – הִיא טִפֹּנֶת הָרָה רַק טִפָּה, הוֹ רַק טִפֹּנֶת כָּזֹאת קְטַנָּה, כָּזֹאת קְטַנְטֹנֶת רַק טִפֹּנֶת טִיפּ-טִפֹּנֶת רַק טִפָּה טִיפּ טִיפּ טִפָּה הֵן גַּם כָּאן לָנוּ יֵשׁ מְדִינָה, רַבּוֹתַי כְּאוֹתָהּ הַכַּלָּה הִיא טוֹבָה בְּוַדַּאי צְעִירָה, עֲנֻגָּה אַף צְנוּעָה עַד מְאוֹד וְאֶפְשָׁר בָּהּ לִמְנוֹת עוֹד הַרְבֵּה מַעֲלוֹת אַךְ פְּגָם יְדִידַי, בֶּאֱמֶת זוֹהִי שְׁטוּת: לְעִתִּים תִּמְצְאוּ בָּה טִפֹּנֶת שְׁחִיתוּת. רַק טִפָּה... וְהַצֶּנַע בָּהּ שׂוֹרֵר, כָּךְ הִכְרִיז הַשִּׁלְטוֹן לֶעָשִׁיר וְלָרָשׁ, לְכָל גְּבִיר וְאֶבְיוֹן בָּהּ תַּשִּׂיג כָּל מִצְרָךְ בִּנְקֻדּוֹת וּבְתוֹר בָּהּ חֻסַּל זֶה מִזְּמַן גַּם הַשּׁוּק הַשָּׁחֹר אַךְ פְּגָם יְדִידַי בֶּאֱמֶת כֹּה פָּעוּט: פֹּה וָשָׁם תִּמְצְאוּ טִיפּ-טִפָּה סַפְסָרוּת. רַק טִפָּה... וּבְעִיר הַבִּירָה בָּהּ מוֹשְׁלִים בַּכִּפָּה צַדִּיקִים עִם פֵּאָה וְזָקָן וְכִפָּה יְרֵאִים אֶת הַשֵּׁם, חֲרֵדִים, אֲדוּקִים יְלָדִים יִרְגְּמוּ בְּמִצְוַת אֱלוֹקִים אַךְ בִּבְשַׂר שִׁמּוּרִים גַּם בָּדוּק וְכָשֵׁר טִיפּ-טִפָּה שֶׁעוֹנִים בְּלִי חוֹתָם שֶׁל הֶכְשֵׁר. רַק טִפָּה... וּנְסַפֵּר בַּגּוֹיִים: יִשְׂרָאֵל הִיא מְדִינָה וְגַם אֵין לִי אֵלֶיהָ חָלִילָה טִינָה אַךְ נוֹדֶה כִּי הָיָה זֶה גַּם טוֹב וּבָרִיא גַּם לַזָּר, גַּם לָאִישׁ הָעִבְרִי שֶׁנַּחְזִיר אֶת יָשְׁרָהּ וְגַם אֶת טָהֳרָהּ וְנַחְזֹר טִיפּ-טִפָּה לִימֵי זָהֳרָהּ. רַק טִפָּה... מעשה בבחור שחיפש לו כלה השדכן לו הציע עלמה בתולה הוא קילס ושיבח את יופיה ואת שמה אין כמוה נאווה חסודה ותמה זהורה ככוכב כחמה היא ברה אך פגם בה פעוט - היא טיפונת הרה רק טיפה הו רק טיפונת כזאת קטנה כזאת קטנטונת רק טיפונת טיפ טיפונת רק טיפה טיפ טיפ טיפה הן גם כאן לנו יש מדינה רבותי כאותה הכלה היא טובה בוודאי צעירה ענוגה אף צנועה עד מאוד ואפשר בה למנות עוד הרבה מעלות אך פגם ידידי באמת זוהי שטות לעיתים תמצאו בה טיפונת שחיתות רק טיפה והצנע בה שורר כך הכריז השלטון לעשיר ולרש לכל גביר ואביון בה תשיג כל מצרך בנקודות ובתור בה חוסל זה מזמן גם השוק השחור אך פגם ידידי באמת כה פעוט פה ושם תמצאו טיפ טיפה ספסרות רק טיפה ובעיר הבירה בה מושלים בכיפה צדיקים עם פאה וזקן וכיפה יראים את השם חרדים אדוקים ילדים ירגמו במצוות אלוקים אך בבשר שימורים גם בדוק וכשר טיפ טיפה שעונים בלי חותם של הכשר רק טיפה ונספר בגויים ישראל היא מדינה וגם אין לי אליה חלילה טינה אך נודה כי היה זה גם טוב ובריא גם לזר, גם לאיש העברי שנחזיר את יושרה וגם את טוהרה ונחזור טיפ טיפה לימי זוהרה רק טיפה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: רבקה זיו
לחן: לא ידוע
כתיבה: 1955

מַעֲשֶׂה בְּבַחוּר שֶׁחִפֵּשׂ לוֹ כַּלָּה
הַשַּׁדְכָן לוֹ הִצִּיעַ עַלְמָה בְּתוּלָה
הוּא קִלֵּס וְשִׁבֵּחַ אֶת יָפְיָהּ וְאֶת שְׁמָהּ
אֵין כָּמוֹהַ נָאוָה, חֲסוּדָה וְתַמָּה
זָהֳרָהּ כְּכוֹכָב כְּחַמָּה הִיא בָּרָה
אַךְ פְּגָם בָּהּ פָּעוּט – הִיא טִפֹּנֶת הָרָה

רַק טִפָּה, הוֹ רַק טִפֹּנֶת
כָּזֹאת קְטַנָּה, כָּזֹאת קְטַנְטֹנֶת
רַק טִפֹּנֶת טִיפּ-טִפֹּנֶת
רַק טִפָּה טִיפּ טִיפּ טִפָּה

הֵן גַּם כָּאן לָנוּ יֵשׁ מְדִינָה, רַבּוֹתַי
כְּאוֹתָהּ הַכַּלָּה הִיא טוֹבָה בְּוַדַּאי
צְעִירָה, עֲנֻגָּה אַף צְנוּעָה עַד מְאוֹד
וְאֶפְשָׁר בָּהּ לִמְנוֹת עוֹד הַרְבֵּה מַעֲלוֹת
אַךְ פְּגָם יְדִידַי, בֶּאֱמֶת זוֹהִי שְׁטוּת:
לְעִתִּים תִּמְצְאוּ בָּה טִפֹּנֶת שְׁחִיתוּת.
רַק טִפָּה...

וְהַצֶּנַע בָּהּ שׂוֹרֵר, כָּךְ הִכְרִיז הַשִּׁלְטוֹן
לֶעָשִׁיר וְלָרָשׁ, לְכָל גְּבִיר וְאֶבְיוֹן
בָּהּ תַּשִּׂיג כָּל מִצְרָךְ בִּנְקֻדּוֹת וּבְתוֹר
בָּהּ חֻסַּל זֶה מִזְּמַן גַּם הַשּׁוּק הַשָּׁחֹר
אַךְ פְּגָם יְדִידַי בֶּאֱמֶת כֹּה פָּעוּט:
פֹּה וָשָׁם תִּמְצְאוּ טִיפּ-טִפָּה סַפְסָרוּת.
רַק טִפָּה...

וּבְעִיר הַבִּירָה בָּהּ מוֹשְׁלִים בַּכִּפָּה
צַדִּיקִים עִם פֵּאָה וְזָקָן וְכִפָּה
יְרֵאִים אֶת הַשֵּׁם, חֲרֵדִים, אֲדוּקִים
יְלָדִים יִרְגְּמוּ בְּמִצְוַת אֱלוֹקִים
אַךְ בִּבְשַׂר שִׁמּוּרִים גַּם בָּדוּק וְכָשֵׁר
טִיפּ-טִפָּה שֶׁעוֹנִים בְּלִי חוֹתָם שֶׁל הֶכְשֵׁר.
רַק טִפָּה...

וּנְסַפֵּר בַּגּוֹיִים: יִשְׂרָאֵל הִיא מְדִינָה
וְגַם אֵין לִי אֵלֶיהָ חָלִילָה טִינָה
אַךְ נוֹדֶה כִּי הָיָה זֶה גַּם טוֹב וּבָרִיא
גַּם לַזָּר, גַּם לָאִישׁ הָעִבְרִי
שֶׁנַּחְזִיר אֶת יָשְׁרָהּ וְגַם אֶת טָהֳרָהּ
וְנַחְזֹר טִיפּ-טִפָּה לִימֵי זָהֳרָהּ.
רַק טִפָּה...

מעשה בבחור שחיפש לו כלה
השדכן לו הציע עלמה בתולה
הוא קילס ושיבח את יופיה ואת שמה
אין כמוה נאווה חסודה ותמה
זהורה ככוכב כחמה היא ברה
אך פגם בה פעוט - היא טיפונת הרה

רק טיפה הו רק טיפונת
כזאת קטנה כזאת קטנטונת
רק טיפונת טיפ טיפונת
רק טיפה טיפ טיפ טיפה

הן גם כאן לנו יש מדינה רבותי
כאותה הכלה היא טובה בוודאי
צעירה ענוגה אף צנועה עד מאוד
ואפשר בה למנות עוד הרבה מעלות
אך פגם ידידי באמת זוהי שטות
לעיתים תמצאו בה טיפונת שחיתות
רק טיפה

והצנע בה שורר כך הכריז השלטון
לעשיר ולרש לכל גביר ואביון
בה תשיג כל מצרך בנקודות ובתור
בה חוסל זה מזמן גם השוק השחור
אך פגם ידידי באמת כה פעוט
פה ושם תמצאו טיפ טיפה ספסרות
רק טיפה

ובעיר הבירה בה מושלים בכיפה
צדיקים עם פאה וזקן וכיפה
יראים את השם חרדים אדוקים
ילדים ירגמו במצוות אלוקים
אך בבשר שימורים גם בדוק וכשר
טיפ טיפה שעונים בלי חותם של הכשר
רק טיפה

ונספר בגויים ישראל היא מדינה
וגם אין לי אליה חלילה טינה
אך נודה כי היה זה גם טוב ובריא
גם לזר, גם לאיש העברי
שנחזיר את יושרה וגם את טוהרה
ונחזור טיפ טיפה לימי זוהרה
רק טיפה



 פרטים נוספים
ביצוע: להקת מפ"ם
שנת הקלטה: 1955


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: חגית מטרס (צורי)
שנת הקלטה: 12.4.2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים י'

אקורדיון: שי בורשטיין

גיטרה: נגה אשד

על השיר

מהמופע של להקת מפ"ם "זהירות, הכובע בוער". ראו פרטים וקישורים לשירים אחרים מהמופע, במאמר של ד"ר חגית מטרס שבסוף הדף.

זיהוי מחברת המילים נעשה על ידי רבקה זיו עצמה, שראתה את השיר באתר.

 

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מאמר

להקת מפ"ם 1957-1955 / ד"ר חגית מטרס, אוגוסט 2018

להקת מפ"ם הוקמה זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השלישית (אשר התקיימו ביום 26.7.1955). מערכת בחירות זו הייתה סוערת במיוחד: קדמו לה חזרתו של דוד בן גוריון לממשלת משה שרת בתפקיד שר הביטחון לאחר פרישתו המאולצת של פנחס לבון (פרשת "עסק הביש"), וכן הפילוג במפ"ם ועזיבת הפלג של "אחדות העבודה-פועלי ציון" כשנה לפני כן.

במפ"ם שאפו לרכז את כל הכוחות על מנת לשמור על מקומה של המפלגה בממשלה שתקום. הלהקה נתמכה על ידי מחלקת ההסברה של המפלגה. המארגן והבמאי היה ארנון תמיר (פישמן) מקיבוץ הזורע, ובחדר האוכל של קיבוץ זה, שהיה אז בבנייה, ערכו את החזרות. להצגה, שהייתה פוליטית באופייה ובתוכן שיריה, קראו: "זהירות הכובע בוער" לפי הפתגם העממי "על ראש הגנב בוער הכובע" המתורגם מיידיש. על כך העיר "החבר בנטוב שנכח בהצגת הלהקה בחולון": רצוי להסביר את הביטוי ליוצאי ארצות המזרח ולילידי הארץ שאינם דוברים שפה זו. הלהקה הופיעה באסיפות בחירות על גבי משאית אשר נסעה ברחבי הארץ לצד הנואמים שהיו מבחירי המפלגה. לגבי המשתתפים, אשר כפי שצוין "אינם אמנים מקצועיים", היו ההופעות בגדר "שליחות פוליטית תוך הסברה ותעמולה". ביניהם היו: וילי מנירים (פנטומימה), גבריאלה אורן מגן שמואל (רקדנית), שלמה חבר משער העמקים, מיכל רביץ מקיבוץ ברעם, יצחק יהלום מבית אלפא, יענקלה שרייבר ואחרים. גבריאלה הזכירה בשיחת טלפון שקיימתי איתה לפני שבוע [אוגוסט 2018 – זֶמֶרֶשֶׁת] את ההופעה שלה ושל וילי ב"משל הכידון והמחט"* כאשר יצחק יהלום הקריא את המילים. תמונה מהופעה זו מצאתי ב"השבוע" מיום 1.7.1955. על אותו דף מופיע בתוך ריבוע מודגש בצד שמאל סמל מפ"ם ובו הכיתוב: "הכל למען הבחירות". החומר המודפס שמצאתי אודות הלהקה מועט ביותר, אך הוא מבליט את הצלחתה הרבה בכל הקהלים לפניהם הופיעה: "בכל שכונה, מעברה, מושבה.... גלי צחוק, מחיאות כפיים סוערות".

מה הייתה תוכנית ההופעות? כמה ואילו שירים הושרו? מי חיבר את המילים? כל אלה הם בגדר נעלם. כארכיונאית מוסמכת חרשתי את החומר שנאסף בגבעת חביבה ופניתי בעל פה לקיבוצים השונים**, אך את שלא נשמר בזמנו קשה למצוא היום, כמו גם את הסיפורים והתיעוד עצמו. בידי כעת שישה שירים (מילים ומנגינות):

  1. שיר הטיפה (טיפה של שחיתות)
  2. רומנסה על אחדות העבודה
  3. בלדה על הנגב
  4. פזמון המעברות
  5. כבוד השר (דוד בן גוריון)
  6. פזמון (שיר) הפנקס א'
שירים 1-4 נמצאים על גבי סרט הקלטה שקיבלתי מארכיון גבעת חביבה; בידי גם חלק מ"שירון לבחירות הכנסת 55" ובו השירים 1, 3, 5, 6 – מילים ותווים.

אחרי הבחירות התפרקה הלהקה וחבריה חזרו איש איש לקיבוצו ולעבודתו. אלא שלאחר מספר חודשים הופיעה ב"השבוע" ידיעה על חידוש הלהקה וקריאה לבחינות למועמדים, ואכן, הלהקה הוקמה מחדש על ידי החטיבה הצעירה של מפ"ם בתל אביב. החזרות נערכו בבית הקיבוץ הארצי. התוכנית שנקראה 'ישיבת או"ם' נכתבה ובוימה על ידי יצחק גרי (עמיר). בלהקה היו 13 חברים, ביניהם ליאור ייני וכנראה כישרונות נוספים. הלהקה הופיעה בסניפים ובקיבוצים ויש להניח שגם בכנסים של המפלגה במשך כשנה ויותר.

* הכידון והמחט: משל בחרוזים מאת אליעזר שטיינברג. תרגם מיידיש חנניה רייכמן.

** אני מודה בזאת לתלמה מארכיון גבעת חביבה, נחמה מארכיון הזורע, גבריאלה אורן, חרמונה לין וכל החברים ששמעו ממני וזכרו מעט או לא זכרו כלום והקשיבו בסבלנות לשאלות.

[ד"ר חגית מטרס היא חוקרת פולקלור ומרצה לשעבר בחוג לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית]





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם