רַבּוֹת שׁוֹרַרְנוּ עַל הַנֶּגֶב אַךְ מִשִּׁירֵנוּ לֹא נַרְפֶּה דּוֹרוֹת צִפִּינוּ לוֹ מִנֶּגֶד, הַיּוֹם הוּא לָנוּ מְצַפֶּה אַרְצוֹת עָרָב לוֹטְשׁוֹת לוֹ עַיִן, הָאוּ"ם שׁוֹלֵחַ מַשְׁקִיפִים זְאֵב יַרְדֵּן וְתַן מִצְרַיִם מִסְתַּנְּנִים בּוֹ מְשַׁסִּים הַנֶּגֶב מְצַפֶּה לְמַיִם וּמְקַוֶּה לְיוֹם יָבוֹא אוֹ... חֲלוּץ אֱמֶת יִבְנֶה לוֹ בַּיִת אֲשֶׁר כָּבַשׁ לוֹ בַּקְּרָבוֹת אוֹ... מֻמְחִים נִסּוֹ לִשְׁלֹחַ שָׁתִיל דֻּגְמָה חַיָּה שֶׁל הִתְנַדְּבוּת בְּשִׁטָּפוֹן אֲשֶׁר בַּנַּחַל שָׁטְפוּ, חָלְפוּ וְהִתְנַדְּפוּ... הִצִּיעוּ כֵּן, אַל נִתְבַּיֵּשָׁה כָּאן לְהוֹשִׁיב אֶת הַפּוֹשְׁעִים, עָנוּ מִתֵּשַׁע תֵּשַׁע תֵּשַׁע: הֵם גַּם אֶצְלֵנוּ עוֹד דְּרוּשִׁים. הַנֶּגֶב מְצַפֶּה... אַךְ בָּא הַיּוֹם, יָצְאָה תִּגְבֹּרֶת, לִשְׂדֵה-בּוֹקֵר נוֹסַף עוֹד צְרִיף, גְּדוּד צַלָּמִים וְקוֹל תִּזְמֹרֶת לִוּוּ אֶת סַבָּא שֶׁל יָרִיב... תָּמְהוּ מְאֹד עַרְבוֹת הַנֶּגֶב הֲבֶאֱמֶת אִם בְּלָצוֹן? הַנְּכָדִים עָלוּ לָרֶגֶל לִרְאוֹת סַבָּם נוֹהֵג בַּצֹּאן. הַנֶּגֶב מְצַפֶּה... הַנְּכָדִים עָלוּ לָרֶגֶל, הַצֹּאן נָתַן עַצְמוֹ לִגְזֹז הָיְתָה בַּצֹּרֶת אָז בַּנֶּגֶב אַךְ בַּקִּרְיָה שָׁתוּ גָּזוֹז. וּכְדַרְכָּה שֶׁל הַלֵּגֶנְדָּה, הַסַּב חָזַר - נִפְסַק הַשִּׁיר עִקַּר הַשִּׁיר, הָ"הֶפִּי-אֶנְד" הוּא בִּשְׂדֵה בּוֹקֵר יֵשׁ צְרִיף לְהַשְׂכִּיר. הַנֶּגֶב מְצַפֶּה...רבות שוררנו על הנגב אך משירנו לא נרפה דורות ציפינו לו מנגד, היום הוא לנו מצפה ארצות ערב לוטשות לו עין, האו"ם שולח משקיפים זאב ירדן ותן מצרים מסתננים בו משסים הנגב מצפה למים ומקווה ליום יבוא או... חלוץ אמת יבנה לו בית אשר כבש לו בקרבות או... מומחים ניסו לשלוח שתיל דוגמה חיה של התנדבות בשיטפון אשר בנחל שטפו, חלפו והתנדפו... הציעו כן, אל נתביישה כאן להושיב את הפושעים, ענו מתשע תשע תשע: הם גם אצלנו עוד דרושים. הנגב מצפה... אך בא היום, יצאה תגבורת, לשדה-בוקר נוסף עוד צריף, גדוד צלמים וקול תזמורת ליוו את סבא של יריב... תמהו מאוד ערבות הנגב הבאמת אם בלצון? הנכדים עלו לרגל לראות סבם נוהג בצאן. הנגב מצפה... הנכדים עלו לרגל, הצאן נתן עצמו לגזוז הייתה בצורת אז בנגב אך בקריה שתו גזוז. וכדרכה של הלגנדה, הסב חזר - נפסק השיר עיקר השיר, ה"הפי-אנד" הוא בשדה בוקר יש צריף להשכיר. הנגב מצפה...

להקת מפ"ם 1957-1955 / ד"ר חגית מטרס, אוגוסט 2018

להקת מפ"ם הוקמה זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השלישית (אשר התקיימו ביום 26.7.1955). מערכת בחירות זו הייתה סוערת במיוחד: קדמו לה חזרתו של דוד בן גוריון לממשלת משה שרת בתפקיד שר הביטחון לאחר פרישתו המאולצת של פנחס לבון (פרשת "עסק הביש"), וכן הפילוג במפ"ם ועזיבת הפלג של "אחדות העבודה-פועלי ציון" כשנה לפני כן.

במפ"ם שאפו לרכז את כל הכוחות על מנת לשמור על מקומה של המפלגה בממשלה שתקום. הלהקה נתמכה על ידי מחלקת ההסברה של המפלגה. המארגן והבמאי היה ארנון תמיר (פישמן) מקיבוץ הזורע, ובחדר האוכל של קיבוץ זה, שהיה אז בבנייה, ערכו את החזרות. להצגה, שהייתה פוליטית באופייה ובתוכן שיריה, קראו: "זהירות הכובע בוער" לפי הפתגם העממי "על ראש הגנב בוער הכובע" המתורגם מיידיש. על כך העיר "החבר בנטוב שנכח בהצגת הלהקה בחולון": רצוי להסביר את הביטוי ליוצאי ארצות המזרח ולילידי הארץ שאינם דוברים שפה זו. הלהקה הופיעה באסיפות בחירות על גבי משאית אשר נסעה ברחבי הארץ לצד הנואמים שהיו מבחירי המפלגה. לגבי המשתתפים, אשר כפי שצוין "אינם אמנים מקצועיים", היו ההופעות בגדר "שליחות פוליטית תוך הסברה ותעמולה". ביניהם היו: וילי מנירים (פנטומימה), גבריאלה אורן מגן שמואל (רקדנית), שלמה חבר משער העמקים, מיכל רביץ מקיבוץ ברעם, יצחק יהלום מבית אלפא, יענקלה שרייבר ואחרים. גבריאלה הזכירה בשיחת טלפון שקיימתי איתה לפני שבוע [אוגוסט 2018 – זֶמֶרֶשֶׁת] את ההופעה שלה ושל וילי ב"משל הכידון והמחט"* כאשר יצחק יהלום הקריא את המילים. תמונה מהופעה זו מצאתי ב"השבוע" מיום 1.7.1955. על אותו דף מופיע בתוך ריבוע מודגש בצד שמאל סמל מפ"ם ובו הכיתוב: "הכל למען הבחירות". החומר המודפס שמצאתי אודות הלהקה מועט ביותר, אך הוא מבליט את הצלחתה הרבה בכל הקהלים לפניהם הופיעה: "בכל שכונה, מעברה, מושבה.... גלי צחוק, מחיאות כפיים סוערות".

מה הייתה תוכנית ההופעות? כמה ואילו שירים הושרו? מי חיבר את המילים? כל אלה הם בגדר נעלם. כארכיונאית מוסמכת חרשתי את החומר שנאסף בגבעת חביבה ופניתי בעל פה לקיבוצים השונים**, אך את שלא נשמר בזמנו קשה למצוא היום, כמו גם את הסיפורים והתיעוד עצמו. בידי כעת שישה שירים (מילים ומנגינות):

1. שיר הטיפה (טיפה של שחיתות)
2. רומנסה על אחדות העבודה
3. בלדה על הנגב
4. פזמון המעברות
5. כבוד השר (דוד בן גוריון)
6. פזמון (שיר) הפנקס א'

אחרי הבחירות התפרקה הלהקה וחבריה חזרו איש איש לקיבוצו ולעבודתו. אלא שלאחר מספר חודשים הופיעה ב"השבוע" ידיעה על חידוש הלהקה וקריאה לבחינות למועמדים, ואכן, הלהקה הוקמה מחדש על ידי החטיבה הצעירה של מפ"ם בתל אביב. החזרות נערכו בבית הקיבוץ הארצי. התוכנית שנקראה 'ישיבת או"ם' נכתבה ובוימה על ידי יצחק גרי (עמיר). בלהקה היו 13 חברים, ביניהם ליאור ייני וכנראה כישרונות נוספים. הלהקה הופיעה בסניפים ובקיבוצים ויש להניח שגם בכנסים של המפלגה במשך כשנה ויותר.

* הכידון והמחט: משל בחרוזים מאת אליעזר שטיינברג. תרגם מיידיש חנניה רייכמן.

** אני מודה בזאת לתלמה מארכיון גבעת חביבה, נחמה מארכיון הזורע, גבריאלה אורן, חרמונה לין וכל החברים ששמעו ממני וזכרו מעט או לא זכרו כלום והקשיבו בסבלנות לשאלות.

[ד"ר חגית מטרס היא חוקרת פולקלור ומרצה לשעבר בחוג לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית]