אֲדֹנָי רֹעִי, לֹא אֶחְסָר בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע כִּי-אַתָּה עִמָּדִי. שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתְּךָ הֵמָּה יְנַחֲמוּנִי תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרַי דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רָאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיַּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית אֲדוֹנַי לְאֹרֶךְ יָמִים אדוניי רועי לא אחסר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו גם כי אלך בגיא צלמות לוא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמוני תערוך לפני שולחן נגד צוררי דישנת בשמן ראשי כוסי רוויה אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית אדוני לאורך ימים