נבנה קיבוץ גדול חדש

העתקת מילות השיר

א. נבנה קיבוץ גדול חדש והוא יהיה הכי יפה (והוא יהיה הכי יפה) הבאנו כבר דליים, טוריות, עגלות וסוסים, מרפאה, אוטואים והמון דברים יפים עוד יביא כל אחד. נבנה קיבוץ גדול, חדש, והוא יהיה הכי יפה! ב. הבה לי אבן קח לך חול! תן לי דלי מים, שפוך על הסיד! את הבתים נבנה, את הגגות נרכיב פה נשתול דשא, שם נכניס טלפון! אם נעזור כולנו יקום הקיבוץ מהר! ג. איזה אנשים באים אל הקיבוץ שלכם? קודם אופה בא, שלא נהיה בלי לחם. אז המסגר בא, לשים צינור ארוך. אז רופא שיניים, לעשות שיני זהב. בא דוקטור שיינפלד, הוא אומר שאין רואים כילה מרוב חורים אז בא מר פנחס והוא מביא כלבלב. אז גברת מאיר והיא מביאה קוף. זה בא סתם ככה, שלא יודעים מה שמו. אז בא אדון נתוזיוס הרזה וגם אשתו השמנמנה! ד. כיצד באים האנשים האלה אל הקיבוץ שלכם? זה באוטובוס טף טף! זה באוירון ס ס! ברכבת זה טש טש! ואחת באוניה טוט טוט! ובסוף בא עוד אחד, לאט, ברגל! ומאין באים כל האנשים האלה? מאמריקה או יס! ומבודפסט איגן, איגן! מגבעת ברנר יה, יה! ואחד מסוריה איווה איווה! ובסוף בא עוד אחד ישר מלטרון! ה. ומה אתם תעשו בקיבוץ שלכם? אני נהג כאן! אני רוצה כרטיס לטבריה ולצפת, אקספרס ראשון בבוקר ומקום ליד חלון! שתי לירות ושמונים! הרבה יותר מדי! אז אל תסעו אתי! נו, מילא, גם נגיע בעגלת חמור! אני תורן כאן! אני רוצה לאכול, שמנת עם קצת דבש, וגם דייסה של אורז עם סוכר ומיץ אדום! הנה גם צימוקים! פוי, יש בה חיפושיות! זה שקר וכזב! לא, פויה, לא נאכל מין אוכל שכזה! ו. מה נשמע ציפורה? מה שלום הילדים? דן שוכב עם אבצעס, נירה לומדת רע, ועמנואל, הפרחח הזה, כבר קרע היום שני זוגות מכנסיים! אוי, זה קשה! מה נשמע שמעון, איך בני מתנהג? זה עצלן וחצוף, שוב הייתי מוכרח להרביץ לו כי דווקא רצה להרגיז אותי ואכל את הדבק! איזה סקנדל! מה נשמע שושנה? גמרת לכבס? לא אגמור לעולם, הכביסה עוד שחורה. כבר ניסיתי באמת הכול ואפילו נפט ובנזין לא הועילו! איזה לכלוך! מה נשמע נשיא? מה שלום האויב? בן הכלב עוד חי, אך מחר את סקלפו למותני אחגור, חי נפשי, אם עוד ידרכו רגלי בלי הסקלפ בוויגוואם! הוג! כן דיברתי! ז. לילה בא. ישנים. כל הילדים שוכבים כבר במיטות. ובחוץ, בחושך – מתגנב בחשאי שודד, רוצח עם כל הכנופייה שלו... הנה עובדים במפתח גנבים, גונבים שעון של כסף שלושים קופסאות סרדינים וגם את האופנוע וגם חמור שאדולף שמו! אבל, לפתע, באו שומרים ותפסו את כולם! זה חרבון! טוב להם! למה הם צריכים לגנוב כסף, אופנוע, אוכל, חמור – אדולף שמו! ח. האם יש בקיבוץ שלכם גם חברים מבוגרים? גדולים? הם אצלנו רק צריכים לשתוק! אנחנו הכל עושים לבד! והמזכיר שלנו בן שש וחצי, כל הדודים והדודות הם ילדים! אפילו סדרן העבודה! ט. אני מסדר אתכם! חופש שבת מחר אין אף אחד! לי מזמן מגיעות תשע שבתות! שקט! יש מחר גיוס בגן! לחכות עוד יותר לא בא בחשבון! מצטער, יש גיוס! לא חשוב לא אכפת לא צריך עוד נספיק! ומחר לא נעבוד! כי מחר יש שבת!
מילים: רוברט זייטס
עברית: שמעון שטרן
לחן: פאול הינדמית
הלחנה: 1930

א.
נבנה קיבוץ גדול חדש
והוא יהיה הכי יפה
(והוא יהיה הכי יפה)
הבאנו כבר דליים, טוריות, עגלות וסוסים,
מרפאה, אוטואים והמון דברים יפים
עוד יביא כל אחד.
נבנה קיבוץ גדול, חדש,
והוא יהיה הכי יפה!

ב.
הבה לי אבן
קח לך חול!
תן לי דלי מים,
שפוך על הסיד!
את הבתים נבנה,
את הגגות נרכיב
פה נשתול דשא,
שם נכניס טלפון!
אם נעזור כולנו
יקום הקיבוץ מהר!

ג.
איזה אנשים באים אל הקיבוץ שלכם?
קודם אופה בא, שלא נהיה בלי לחם.
אז המסגר בא, לשים צינור ארוך.
אז רופא שיניים, לעשות שיני זהב.
בא דוקטור שיינפלד,
הוא אומר שאין רואים כילה מרוב חורים

אז בא מר פנחס והוא מביא כלבלב.
אז גברת מאיר והיא מביאה קוף.
זה בא סתם ככה, שלא יודעים מה שמו.
אז בא אדון נתוזיוס הרזה
וגם אשתו השמנמנה!

ד.
כיצד באים האנשים האלה אל הקיבוץ שלכם?
זה באוטובוס טף טף!
זה באוירון ס ס!
ברכבת זה טש טש!
ואחת באוניה טוט טוט!
ובסוף בא עוד אחד, לאט, ברגל!

ומאין באים כל האנשים האלה?
מאמריקה או יס!
ומבודפסט איגן, איגן!
מגבעת ברנר יה, יה!
ואחד מסוריה איווה איווה!
ובסוף בא עוד אחד ישר מלטרון!

ה.
ומה אתם תעשו בקיבוץ שלכם?
אני נהג כאן!
אני רוצה כרטיס לטבריה ולצפת,
אקספרס ראשון בבוקר ומקום ליד חלון!
שתי לירות ושמונים!
הרבה יותר מדי!
אז אל תסעו אתי!
נו, מילא, גם נגיע בעגלת חמור!

אני תורן כאן!
אני רוצה לאכול, שמנת עם קצת דבש,
וגם דייסה של אורז עם סוכר ומיץ אדום!
הנה גם צימוקים!
פוי, יש בה חיפושיות!
זה שקר וכזב!
לא, פויה, לא נאכל מין אוכל שכזה!

ו.
מה נשמע ציפורה? מה שלום הילדים?
דן שוכב עם אבצעס, נירה לומדת רע,
ועמנואל, הפרחח הזה,
כבר קרע היום שני זוגות מכנסיים!
אוי, זה קשה!

מה נשמע שמעון, איך בני מתנהג?
זה עצלן וחצוף, שוב הייתי מוכרח
להרביץ לו כי דווקא רצה
להרגיז אותי ואכל את הדבק!
איזה סקנדל!

מה נשמע שושנה? גמרת לכבס?
לא אגמור לעולם, הכביסה עוד שחורה.
כבר ניסיתי באמת הכול
ואפילו נפט ובנזין לא הועילו!
איזה לכלוך!

מה נשמע נשיא? מה שלום האויב?
בן הכלב עוד חי, אך מחר את סקלפו
למותני אחגור, חי נפשי, אם עוד
ידרכו רגלי בלי הסקלפ בוויגוואם!
הוג! כן דיברתי!

ז.
לילה בא.
ישנים.
כל הילדים שוכבים כבר במיטות.
ובחוץ, בחושך –
מתגנב בחשאי
שודד, רוצח
עם כל הכנופייה שלו...
הנה עובדים במפתח גנבים,
גונבים שעון של כסף
שלושים קופסאות סרדינים
וגם את האופנוע
וגם חמור שאדולף שמו!
אבל, לפתע, באו שומרים ותפסו את כולם!
זה חרבון! טוב להם!
למה הם צריכים לגנוב
כסף, אופנוע, אוכל, חמור – אדולף שמו!

ח.
האם יש בקיבוץ שלכם גם חברים מבוגרים?
גדולים?
הם אצלנו רק צריכים לשתוק!
אנחנו
הכל עושים לבד!
והמזכיר שלנו בן שש וחצי,
כל הדודים והדודות הם ילדים!
אפילו סדרן העבודה!

ט.
אני מסדר אתכם!
חופש שבת מחר אין אף אחד!
לי מזמן מגיעות תשע שבתות!
שקט! יש מחר גיוס בגן!
לחכות עוד יותר לא בא בחשבון!
מצטער, יש גיוס!
לא חשוב
לא אכפת
לא צריך
עוד נספיק!
ומחר
לא נעבוד!
כי מחר
יש שבת!


 פרטים נוספים


מפי יוחנן רון   העתקת מילות השיר

 



א. הנה עובדים במפתח גנבים
גונבים שעון של כסף
שלושים קופסאות סרדינים
וגם את האופניים
וגם חמור שבובקה שמו.
אבל לפתע, באו שומרים
הם תפסו את כולם
טוב להם זה חרבון
למה הם צריכים לגנוב
כסף, אופנים, אוכל, חמור בובקה שמו.

ב. מה נשמע שושנה
מה שלום הילדים
דן שוכב עם אבסס
דינה לומדת רע
ועמנואל הפרחח הזה
כבר קרע היום שני זוגות מכנסים
איזה סקנדל.

ג. [דיאלוג בין סדרן העבודה לחבר קיבוץ]
אני מסדר אתכם
חופש שבת מחר אין לאף אחד
לי מזמן מגיעות שבע שבתות.
שקט יש מחר גיוס לגן.
לחכות עוד יותר לא בא בחשבון.
מצטער, יש גיוס!

ד. אני נהג כאן.
אני רוצה כרטיס
לטבריה או לצפת
אקספרס ראשון בבוקר
ומקום ליד חלון.
שתי לירות ושמונים.
הרבה יותר מדי.
נו מילא גם נגיע בעגלת חמור



 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

יוחנן רון 
שנת הקלטה: 21.4.2019
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים י"ב
  את המפגש ליוו:
  גיטרה: נגה אשד
  אקורדיון: שי בורשטין

על השיר

אחת הגרסאות בעברית של "אופרה לבית הספר" בשם Wir bauen eine Stadt [אנו בונים עיר]. גרסה עברית זו חוברה בקיבוץ כפר סאלד והועלתה בו לראשונה ב-1947, ועוד באותה שנה נפוצה לקיבוצי הסביבה וכנראה לקיבוצים נוספים.

מרחיבה חגית שביט, חברת כפר סאלד (מתוך דברים ששלחה לזֶמֶרֶשֶׁת):

בקיבוץ כפר סאלד, שהוקם ע"י יוצאי גרמניה, היה מוסיקאי ומורה למוסיקה משה גרינפלד, והוא זה שהעלה את האופרטה הזאת לראשונה עם ילדי כפר סאלד בשנת 1947 בפסח, בתרגום לעברית של שמעון שטרן ז"ל שהיה מורה ומחנך בקיבוץ (ואביו של בעלי) ולימים מנהל המכון למוסיקה באורנים. האופרטה נקראה "נבנה קיבוץ גדול, חדש".

בעין גב ביצעו את האופרטה בגרסה עברית זו בשינויים קלים בלבד. המלווים בכלי נגינה היו ילדי כפר סאלד שבאו לעין גב ועשו שם חזרות. זאת היתה עבורם חוויה לכל החיים (חברתי וגיסתי אמירה שביט ז"ל, שניגנה שם בכינור, זכרה חוויה זו כל חייה). משה בדמור, שהיה אז חבר חולתה, ביצע גם בקיבוצו את האופרטה ואח"כ בעין גב. כמו כן ידוע לי שגם כברי ביקשו וקיבלו את הפרטיטורה והשירים וכנראה קיבוצים נוספים.

בכפר סאלד היו במשך השנים ביצועים נוספים של האופרטה, אם במלואה ואם חלקים ממנה, והיא הייתה מעין המנון הידוע לכול. (במשפחתנו, למשל, זו היתה ועודנה השריקה של כל המשפחה!)

יוחנן רון העיד כי גרסה זו הושרה בקיבוץ עין גב בשנת העשור להיווסדו (1947), ביוזמתו של המורה למוסיקה משה בוכהולץ (בדמור), שגר אז בחולתא, וכי הנגנים היו ילדים מכפר סולד. רון, שהיה כילד שותף להעלאת האופרטה בעין-גב, מציין כי הוא שר (מזיכרונו) רק את מה שזכר ממה שהושר בזמנו. את הבית האחרון הוא שר יחד עם אילנה שני, ששרה באותה שנה גרסה אחרת של היצירה בקיבוץ משמר העמק ("אנו בונים עיר").

גרסאות נוספות בעברית:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

הפרטיטורה המלאה של המחזה. תודה לחגית וליוחנן שביט.





עדכון אחרון: 22.09.2019 16:57:31


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: