מילים (3 גרסאות)

בָּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ, בָּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ
זֶה הַיּוֹם הוּא לָנוּ קֹדֶשׁ,
בּוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמַח
הַקֻּפְסָה הַיּוֹם נִפְתַּח.

אַתְּ קֻפְסָה, אַתְּ קֻפְסָתֵנוּ
הַגּוֹאֶלֶת אַדְמָתֵנוּ,
אַתְּ מַרְבָּה שָׂדוֹת בַּכְּפָר,
אִילָנוֹת בַּגַּיְא, בָּהָר.

צִיל-צִיל-צְלִיל – פְּרוּטָה דּוֹפֶקֶת
פִּתְחוּ-לִי – בְּקוֹל צוֹעֶקֶת,
פִּתְחוּ-לִי אֶת הָאֶשְׁנָב
בַּכְּרָמִים אֶאֱרֶה עֵנָב.

אַתְּ קֻפְסָה...

וַאֲנִי אֶהְיֶה שִׁבֹּלֶת
הַנּוֹתֶנֶת קֶמַח סֹלֶת,
וַאֲנִי, קוֹרְאָה שְׁנִיָּה,
בַּגִּנָּה עַגְבָנִיָּה.

אַתְּ קֻפְסָה...

כְּבָר פָּתַחְנוּ, צְאֶינָה, צְאֶינָה,
אַדְמָתֵנוּ לֵכְנָה קְנֶינָה,
פַּרְדֵּסִים, כְּרָמִים, שָׂדוֹת.
רַב-שָׁלוֹם לְהִתְרָאוֹת!

אַתְּ קֻפְסָה...
מקור: "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" , כתר , 1990 , 62
[בית ראשון שורה 3]
זֶה הַיּוֹם נָגִיל נִשְׂמַח

[בית שני שורה 2 - אינו מתפקד כפזמון]
אַתְּ גּוֹאֶלֶת אַדְמָתֵנוּ

[בית שלישי]
צִיל צִיל צְלִיל פְּרוּטָה דּוֹפֶקֶת
פִּתְּחוּ נָא - בְּקוֹל צוֹעֶקֶת
פִּתְּחוּ נָא אֶת הָאֶשְׁנָב
בַּכְּרָמִים אֶהְיֶה עֵנָב

[בית רביעי שורה 3 - 4]
וַאֲנִי בָּעֲרוּגָה
אֶהְיֶה עַגְבָנִיָּה
על הגרסה: הבית השלישי אותר בדפוס בשירון "הבה נגילה: זר שירים לקטן ולגדול" (יוהנסבורג תשי"ד [1954]), עמ' 16.
[בית 1 שורה 4]
לַקֻּפְסָה נוֹרִיד הַסָּךְ

[כמו כן חלק משינויי הנוסח אצל חסיה יהודה
קיימים גם בנוסח זה]
על הגרסה:  מתוך עמ' 1 בפנקסה של הדסה ברלינסקי (לבית רבינוביץ), ילידת 1913. קראו על פנקסיה באתר המשפחתי "הכרמונים כותבים".

הקלטות (5)

הקלטה: שושנה וייך-שחק
שנת הקלטה: 27.6.1999
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:31:08)

מבצעת אחת, לא ברור מי מבין הוותיקות.

בהקלטה מעידה המבצעת על עצמה שהיא מזייפת.

שנת הקלטה: פברואר 2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 4.5.1994
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:47:43)
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 6.1.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

לבתים אמנם נכתבה מנגינה שונה, אך במקומות רבים כך נקלט השיר, כשהבתים מקבלים את מנגינת הפזמון.

תיעוד ביתי ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 15.2.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הבתים מושרים על-פי המלודיה שנכתבה להם ע"י המלחין, בניגוד לגרסה העממית שבה קיבלו הבתים את לחן-הפזמון.

על השיר

בתאריך 9.11.1930 נדפסה בעיתון "דבר" ידיעה בדבר הלחנת השיר על-ידי גבריאל גראד. הידיעה מופיעה בפסקה האחרונה הנוגעת לעיר תל-אביב בדף זה, העוסק במפעל "שרשרת הזהב" של הקרן הקיימת. באותה ידיעה נכתב כי גם הטקסט של אשמן היה תרומה לקרן הקיימת. (תודה למיכה כרמון)

השיר נדפס בשנת 1931 בנפרד בהוצאת "עולם-אמנות עברי" שם "המנון לקופסת קרן קיימת לישראל", והוקדש "להזמרת חנה קיפניס". זה השיר הראשון מתוך "מאה שירי-ילדים עבריים לקול ופסנתר, לבתי-ספר ולגני-ילדים בעשרה חלקים" בשם "בנהטוב הזמר הארצישראלי" [גראד כינה את בנו "בנהטוב" - שיכול אותיות מ"בטהובן"]. גראד נתן לחלק הראשון של מאה שירי הילדים (שירים 1 עד 10) המספר אופוס 31, והשיר הזה "שיר א", הוא אופוס 31 מס' 1.

לחנים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (3)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם