אִם צַו הַגּוֹרָל לִחְיוֹת רְחוֹקָה מִגְּבוּלַיִךְ - תִּתְּנִינִי, כִּנֶּרֶת, לָנוּחַ בְּבֵית-קִבְרוֹתַיִךְ. אֵין דְּמִי-חִדָּלוֹן בָּעֶצֶב שֶׁלּוֹ הָרוֹגֵעַ, וְשִׁיר-עֲבוֹדָה מֵעֵבֶר לַדֶּרֶךְ בּוֹקֵעַ. וְזֵכֶר שׁוֹכְנָיו עוֹדֶנּוּ אָרוּג בַּמַּסֶּכֶת, וְעֵץ מַצֵּבָה מִמַּעַל כְּיָד מְבָרֶכֶת. אִם צַו הַגּוֹרָל לִחְיוֹת רְחוֹקָה מִגְּבוּלַיִךְ - אָבוֹאָה, כִּנֶּרֶת, לָנוּחַ בְּבֵית-קִבְרוֹתַיִךְ! תרפ"חאם צו הגורל לחיות רחוקה מגבוליך תתניני כינרת לנוח בבית קברותיך אין דמי חידלון בעצב שלו הרוגע ושיר עבודה מעבר לדרך בוקע וזכר שוכניו עודנו ארוג במסכת ועץ מצבה ממעל כיד מברכת אם צו הגורל לחיות רחוקה מגבוליך אבואה כינרת לנוח בבית קברותיך תרפח