מילים (3 גרסאות)
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת פְּנִינָה, מֶה חָדָשׁ בַּמְּדִינָה,
לְאַחַר שֶׁעִם דָּן לֹא הָיִית פֹּה שָָׁנָה?
הוֹ, אֶת פְּנֵי הַדְּבָרִים אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר!
הִסְתַּכְּלוּ! עַל כָּל קִיר יֵשׁ פִּתְקָה לְהַשְׂכִּיר.
כָּל פִּתְקָה שֶׁכָּזֹאת - בָּהּ קָבוּעַ גַּם פְּרָס:
דְּמֵי מַפְתֵּחַ יָפִים לַדַּיָּר הַנִּכְנָס.
יִתָּכֵן, יְדִידַי, כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב -
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי, כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב!
אוֹי! אוֹי!
אוֹי! אוֹי! אוֹי!
אֵיזֶה סֵדֶר, אֵיזֶה נוֹי!
אֵיזֶה יֹפִי,
לְלֹא דֹּפִי,
שֶׁלֹּא קָם עוֹד בְּשׁוּם גּוֹי!
דֹּב יוֹסֵף פִּרְסֵם צַו: לֶאֱכֹל כַּיָּאוּת!
הוּא אֵינֶנּוּ מַרְשֶׁה לְזַלְזֵל בַּבְּרִיאוּת -
וְיֻטַּל קְנָס כָּבֵד עַל אוֹתָם הַלֵּצִים
שֶׁיֹּאכְלוּ פַּת שַׁחֲרִית בְּלִי חֶמְאָה וּבֵיצִים.
עוֹף צָלוּי בְּכָל יוֹם - מְנַת חוֹבָה לָאֶזְרָח.
רַק שְׁבוּעָה צִמְחוֹנִית תִּפְטְרֵנוּ מִכָּךְ.
יִתָּכֵן, יְדִידַי, כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב -
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי, כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב!
אוֹי! אוֹי!...
תַּחַת רִיב מִפְלָגוֹת - קָם שָׁלוֹם לְבָבִי!
"וְגָר כֶּבֶשׂ עִם זְאֵב", כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא.
וּבִכְלָל לֹא תַּבְדִּיל, מִי כָּאן כֶּבֶשׂ וּזְאֵב
כִּי שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד מִתְפַּקְּעִים מִטּוּב לֵב.
הֵם רֵעִים וְאַחִים, וּשְׂפָתָם - שְׁפַת יָדִיד,
וּבְנֵיהֶם מִתְחַנְּכִים בְּבֵית סֵפֶר אָחִיד.
יִתָּכֵן, יְדִידַי, כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב -
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי, כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב!
אוֹי! אוֹי!...
וּבָרְחוֹב יְדִידִי, מַה גָּדוֹל הַנִמּוּס:
אִישׁ לְאִישׁ מְוַתֵּר תּוֹר לְיַד אוֹטוֹבּוּס...
וּבִפְנִים אוֹטוֹבּוּס - מַה גָּדוֹל הַמֶּרְחָב:
בּוֹ אָסוּר לַעֲמֹד - אַךְ מֻתָּר בּוֹ לִשְׁכַּב.
כַּמּוּבָן, פֹּה וָשָׁם, יֵש צְפִיפוּת שֶׁל הָמוֹן:
לְמָשָׁל בְּאֵילַת, בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן...
יִתָּכֵן, יְדִידַי, כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב -
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי, כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב!
אוֹי! אוֹי!...
לְאַחַר שֶׁעִם דָּן לֹא הָיִית פֹּה שָָׁנָה?
הוֹ, אֶת פְּנֵי הַדְּבָרִים אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר!
הִסְתַּכְּלוּ! עַל כָּל קִיר יֵשׁ פִּתְקָה לְהַשְׂכִּיר.
כָּל פִּתְקָה שֶׁכָּזֹאת - בָּהּ קָבוּעַ גַּם פְּרָס:
דְּמֵי מַפְתֵּחַ יָפִים לַדַּיָּר הַנִּכְנָס.
יִתָּכֵן, יְדִידַי, כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב -
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי, כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב!
אוֹי! אוֹי!
אוֹי! אוֹי! אוֹי!
אֵיזֶה סֵדֶר, אֵיזֶה נוֹי!
אֵיזֶה יֹפִי,
לְלֹא דֹּפִי,
שֶׁלֹּא קָם עוֹד בְּשׁוּם גּוֹי!
דֹּב יוֹסֵף פִּרְסֵם צַו: לֶאֱכֹל כַּיָּאוּת!
הוּא אֵינֶנּוּ מַרְשֶׁה לְזַלְזֵל בַּבְּרִיאוּת -
וְיֻטַּל קְנָס כָּבֵד עַל אוֹתָם הַלֵּצִים
שֶׁיֹּאכְלוּ פַּת שַׁחֲרִית בְּלִי חֶמְאָה וּבֵיצִים.
עוֹף צָלוּי בְּכָל יוֹם - מְנַת חוֹבָה לָאֶזְרָח.
רַק שְׁבוּעָה צִמְחוֹנִית תִּפְטְרֵנוּ מִכָּךְ.
יִתָּכֵן, יְדִידַי, כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב -
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי, כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב!
אוֹי! אוֹי!...
תַּחַת רִיב מִפְלָגוֹת - קָם שָׁלוֹם לְבָבִי!
"וְגָר כֶּבֶשׂ עִם זְאֵב", כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא.
וּבִכְלָל לֹא תַּבְדִּיל, מִי כָּאן כֶּבֶשׂ וּזְאֵב
כִּי שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד מִתְפַּקְּעִים מִטּוּב לֵב.
הֵם רֵעִים וְאַחִים, וּשְׂפָתָם - שְׁפַת יָדִיד,
וּבְנֵיהֶם מִתְחַנְּכִים בְּבֵית סֵפֶר אָחִיד.
יִתָּכֵן, יְדִידַי, כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב -
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי, כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב!
אוֹי! אוֹי!...
וּבָרְחוֹב יְדִידִי, מַה גָּדוֹל הַנִמּוּס:
אִישׁ לְאִישׁ מְוַתֵּר תּוֹר לְיַד אוֹטוֹבּוּס...
וּבִפְנִים אוֹטוֹבּוּס - מַה גָּדוֹל הַמֶּרְחָב:
בּוֹ אָסוּר לַעֲמֹד - אַךְ מֻתָּר בּוֹ לִשְׁכַּב.
כַּמּוּבָן, פֹּה וָשָׁם, יֵש צְפִיפוּת שֶׁל הָמוֹן:
לְמָשָׁל בְּאֵילַת, בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן...
יִתָּכֵן, יְדִידַי, כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב -
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי, כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב!
אוֹי! אוֹי!...
מקור:
"זה הסוד שלי"
, מפעלי תרבות וחינוך
, 1987
, 148
–149
בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל הַשִּׁנּוּי הוּא כַּבִּיר
אֶת הֲוַי הַחֶבְרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר
אֵין עוֹד שׁוּם סַפְסָרוּת וּבִשְׁבִיל סִיטוֹנַאי
הַמְּחִיר הָרִשְׁמִי הוּא תּוֹרָה מִסִּינַי
בֵּית דִּין פַּעַם בִּקֵּשׁ אָז מִיָּד הוּא נִכְנָס
בְּעַצְמוֹ לְבֵית דִּין וּמוֹשִׁיט אֶת הַקְּנָס
יִתָּכֵן יְדִידַי כִּי הִפְרַזְתִּי קֻרְטוֹב
[המשך כמו בגרסה הראשית]
כַּמּוּבָן אִי אֶפְשָׁר בְּלִי כְּפִיָּה לַחֲלוּטִין
לִפְעָמִים מַכְרִיחִים בְּכָל חֹמֶר הַדִּין
לְמָשָׁל אִם צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב אָז זְקֵנִים
בְּנִגּוּד לִרְצוֹנָם עַל כִּסְּאוֹת אֶבְיוֹנִים
הֵם רוֹצִים לַעֲבֹד אַךְ בּוֹרְחִים מִכָּבוֹד
עֲרִיקוּת שֶׁכָּזוֹ מַחְמִירִים בָּהּ מְאֹד
יִתָּכֵן יְדִידַי כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב
אוֹי אוֹי בְּקָרוֹב, מַה נָּעִים יִהְיֶה וָטוֹב
נֶחֱזֶה נָא וְנִרְאֶה נָא אֶת כָּל אֵלֶּה מִקָּרוֹב
וּמָתוֹק וְיָפֶה נִקְּיוֹן בְּחִירוֹת
בְּלִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים, בְּלִי לִכְלוּךְ הַקִּירוֹת
וְהֻכְרַז כְּבָר עַל פְּרָס לְכָל מִי שֶׁיִּמְצָא
בִּכְרוּזֵי מִפְלָגוֹת טִיפּ טִפַּת הַשְׁמָצָה
וּבִכְלָל רַבּוֹתַי מַה גָּדוֹל הַנִּימוּס
מְוַתְּרִים עַל הַתּוֹר גַּם לְיַד אוֹטוֹבּוּס
יִתָּכֵן יְדִידַי כִּי הִפְרַזְתִּי קֻרְטוֹב
[המשך כמו בגרסה הראשית]
וּבְתוֹךְ אוֹטוֹבּוּס מַה גָּדוֹל הַמֶּרְחָב
לִבְנֵי גִּיל עֲמִידָה יֵשׁ מוֹשָׁב וּמִשְׁכָּב
גַּם בְּבֵית הַקָּפֶה רְוָחָה הִיא פֻּלְחָן
קִילוֹמֶטֶר שָׁלֵם בֵּין שֻׁלְחָן לְשֻׁלְחָן
יֵשׁ אָמְנָם מְקוֹמוֹת שֶׁל צְפִיפוּת הֶהָמוֹן
לְמָשָׁל עֲרָבָה, הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן
יִתָּכֵן יְדִידַי כִּי הִגְזַמְנוּ קֻרְטוֹב
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב
אוֹי אוֹי בְּקָרוֹב, מַה נָּעִים יִהְיֶה וָטוֹב
נֶחֱזֶה נָא וְנִרְאֶה נָא אֶת כָּל אֵלֶּה מִקָּרוֹב
אֶת הֲוַי הַחֶבְרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר
אֵין עוֹד שׁוּם סַפְסָרוּת וּבִשְׁבִיל סִיטוֹנַאי
הַמְּחִיר הָרִשְׁמִי הוּא תּוֹרָה מִסִּינַי
בֵּית דִּין פַּעַם בִּקֵּשׁ אָז מִיָּד הוּא נִכְנָס
בְּעַצְמוֹ לְבֵית דִּין וּמוֹשִׁיט אֶת הַקְּנָס
יִתָּכֵן יְדִידַי כִּי הִפְרַזְתִּי קֻרְטוֹב
[המשך כמו בגרסה הראשית]
כַּמּוּבָן אִי אֶפְשָׁר בְּלִי כְּפִיָּה לַחֲלוּטִין
לִפְעָמִים מַכְרִיחִים בְּכָל חֹמֶר הַדִּין
לְמָשָׁל אִם צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב אָז זְקֵנִים
בְּנִגּוּד לִרְצוֹנָם עַל כִּסְּאוֹת אֶבְיוֹנִים
הֵם רוֹצִים לַעֲבֹד אַךְ בּוֹרְחִים מִכָּבוֹד
עֲרִיקוּת שֶׁכָּזוֹ מַחְמִירִים בָּהּ מְאֹד
יִתָּכֵן יְדִידַי כִּי הִגְזַמְתִּי קֻרְטוֹב
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב
אוֹי אוֹי בְּקָרוֹב, מַה נָּעִים יִהְיֶה וָטוֹב
נֶחֱזֶה נָא וְנִרְאֶה נָא אֶת כָּל אֵלֶּה מִקָּרוֹב
וּמָתוֹק וְיָפֶה נִקְּיוֹן בְּחִירוֹת
בְּלִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים, בְּלִי לִכְלוּךְ הַקִּירוֹת
וְהֻכְרַז כְּבָר עַל פְּרָס לְכָל מִי שֶׁיִּמְצָא
בִּכְרוּזֵי מִפְלָגוֹת טִיפּ טִפַּת הַשְׁמָצָה
וּבִכְלָל רַבּוֹתַי מַה גָּדוֹל הַנִּימוּס
מְוַתְּרִים עַל הַתּוֹר גַּם לְיַד אוֹטוֹבּוּס
יִתָּכֵן יְדִידַי כִּי הִפְרַזְתִּי קֻרְטוֹב
[המשך כמו בגרסה הראשית]
וּבְתוֹךְ אוֹטוֹבּוּס מַה גָּדוֹל הַמֶּרְחָב
לִבְנֵי גִּיל עֲמִידָה יֵשׁ מוֹשָׁב וּמִשְׁכָּב
גַּם בְּבֵית הַקָּפֶה רְוָחָה הִיא פֻּלְחָן
קִילוֹמֶטֶר שָׁלֵם בֵּין שֻׁלְחָן לְשֻׁלְחָן
יֵשׁ אָמְנָם מְקוֹמוֹת שֶׁל צְפִיפוּת הֶהָמוֹן
לְמָשָׁל עֲרָבָה, הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן
יִתָּכֵן יְדִידַי כִּי הִגְזַמְנוּ קֻרְטוֹב
אַךְ וַדַּאי וּוַדַּאי כָּךְ יִהְיֶה בְּקָרוֹב
אוֹי אוֹי בְּקָרוֹב, מַה נָּעִים יִהְיֶה וָטוֹב
נֶחֱזֶה נָא וְנִרְאֶה נָא אֶת כָּל אֵלֶּה מִקָּרוֹב
הקלטות (2)
על השיר
נכתב למופע בתיאטרון "המטאטא" שהועלה בשנת 1948. דב יוסף, המוזכר בתחילת הבית השני, היה שר האספקה והקיצוב עד שנת 1951. מכיוון שההקלטה מפי יפה ירקוני נעשתה מאוחר יותר, היא שרה "והשר" במקום "דב יוסף".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
