המילים נדפסו לראשונה בספר שירי קצנלסון "דמדומים", ורשה, תר"ע, עמ' 101.

קצנלסון חיבר לשיר גרסה ביידיש, שהיא כנראה המקור, ושתי גרסאות בעברית (שתיהן מובאות כאן). השם (והאתחלתא) של הגרסה ביידיש הוא "די זון פארגייט אין פלאמען". בנוסח "רד שמשי" שנדפס בתרצ"ח רשום בסוגריים שם השיר ביידיש, והדבר מחזק את הסברה כי הנוסח ביידיש הוא המקור. המילים ביידיש קיימות באוסף קצנלסון בארכיון בקיבוץ לוחמי הגיטאות. האזינו לביצוע טובה בן-צבי לנוסח ביידיש, באותו לחן.

השיר בעברית נדיר, אך ביידיש היה זה שיר נפוץ מאוד. כותב יששכר פאטר, בספרו "מוסיקה יהודית בפולין בין שתי מלחמות העולם", עמ' 95:

הרי כל פולין היהודית שרה "די זון פארגייט אין פלאמען" ("השמש שוקעת בלהבות"), שיר מאת יצחק קצנלסון, אשר קיבל "אוויר ונשימה" הודות ללבושו המוסיקאלי של ישראל גלטשטיין.

הלחן מתאים יותר לנוסח השיר ביידיש מאשר בעברית: ביידיש יש צליל נפרד לכל הברה ואילו בעברית נדרשת חזרה על צלילים כדי להתאים את המילים למנגינה. לכן מתקבל על הדעת שהלחן חובר לשיר ביידיש.

כותב מנחם מילסון:

אני שמעתי את השיר בנעוריי מאימי חנה מילסון לבית אדלר (1904 – 1994). נוסח המילים הוא כפי שזכור לי מאימי.

גם משה סחר תרגם את המקור היידי פעמיים בהתאמה לאותו לחן: 

• באתחלתא "השמש כבר שוקעת". ראו מילים ותווים במחברת מס' 17 של מאיר נוי, חלק ראשון, עמ' 21 (עמ' 22 בקובץ הסרוק)
• באתחלתא "חמה חמה שוקעת". ראו מילים ותווים במחברת מס' 17 של מאיר נוי, חלק שני, עמ' 268 - 269 (עמ' 126 - 127 בקובץ הסרוק)