מילים (2 גרסאות)

הוֹי! צֹד צָדַתְנִי בִקְסָמֶיהָ הַיָּפָה בַבָּנוֹת
רוּחִי סוֹעֵר עֵינַי תּוֹעוֹת
וְלֹא אוּכַל מְצוֹא הַדָּרֶךְ
וָאֵתַע בָּאֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת
וְאֶל הַיַּרְדֵּן לֹא בָאתִי
וְאַף רֶגַע לֹא תָסוּר מֶנִּי צַלְמָהּ
וְזֹהַר פָּנֶיהָ
צַלְמָהּ וְזֹהַר פָּנֶיהָ הַמְּפִיקִים חֵן עוֹלָמִים
וְזִיו לָהֶם וְזֹהַר לָהֶם
נָגְהָם יָעִיב אוֹתְךָ יָרֵחַ
כִּי פָנֶיךָ פְּנֵי מֵת מוּל פָּנֶיהָ
עֵינֶיהָ עֵינוֹת הַנּוֹבְעִים
יַם חֵן וְאַהֲבָה
וּבְיַם אַהֲבָתֵךְ טָבַלְתִּי אֶת לִבִּי
טָבַלְתִּי אֶת לִבִּי
וּבְטָבְלוֹ טָבַע וַיִּצְלַל תְּהוֹמָה
הוֹי! הַיָּפָה בַבָּנוֹת, הַיָּפָה בַבָּנוֹת
צֹד צָדַתְנִי בִקְסָמֶיהָ, בִּקְסָמֶיהָ
מקור: "אברהם צבי אידלזון: צלילי אביב" , כלל, ברלין , 1922 , שיר מס 4
על הגרסה: במקור נרשם בתעתיק לטיני.
צֹד צָדַתְנִי בִקְסָמֶיהָ,
הַיָּפָה בַבָּנוֹת;
רוּחִי סוֹעֵר, עֵינַי תּוֹעוֹת
וְלֹא אוּכַל מְצוֹא הַדָּרֶךְ,
וָאֵתַע בָּאֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת,
וְאֶל הַיַּרְדֵּן לֹא בָאתִי.

וְאַף רֶגַע לֹא תָּסוּר מֶנִּי
צַלְמָהּ וְתוֹאַר פָּנֶיהָ,
הַמְּפִיקִים חֵן עוֹלָמִים;
וְזִיו לָהֶם וְזֹהַר לָהֶם,
נָגְהָם יָעִיב אוֹתְךָ, יָרֵחַ!
כִּי פָנֶיךָ פְּנֵי מֵת מוּל פָּנֶיהָ!
עֵינֶיהָ עֵינִים, הַנּוֹבְעִים
יַם חֵן וְאַהֲבָה;
הוֹי, כִּי בְיַם אַהֲבָתֵךְ טָבַלְתִּי אֶת לִבִּי,
וּבְטָבְלוֹ טָבַע וַיִּצְלַל תְּהוֹמָה. -
הוֹי! הַיָּפָה בַבָּנוֹת!
כִּי צֹד צָדַתְנִי בִקְסָמֶיהָ!

הקלטות (2)

0:00 0:00
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 192X
מקור: תקליטון בחברת פולידור Polydor

העיבוד בהקלטה זו תואם את התווים ב"צלילי אביב".

0:00 0:00
עיבוד: שלמה רוזובסקי
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 193X

כתב יד של עיבוד זה שמור בספרייה הלאומית.

במארז התקליטורים: פריט מס' 5 בתקליטור מס' 6.

נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938

על השיר

על פי שלמה הופמן, "המוסיקה של אברהם צבי אידלסון: ביבליוגרפיה" (יובל 5, 1986, עמ' מ"ב):

[זהו החלק הראשון] של האריה של אלישמע (מס' 9, עמ' 31 עד 37) [מתוך "יפתח: חיזיון נגיני", מן המערכה השנייה; החלק השני הוא "יפי הארץ" והמשך קטע מס' 9 כבר אינו אריה]. המוסיקה מציירת את הגיבור הנסער שניצוד בקסמיה של "היפה בבנות". תוי ­drone המופיעים בראשית השיר בפסנתר משמשים רקע הולם ללחן הקולי בעל האופי המזרחי. הזמר פותח בקריאה "הוי" על התו רה (הקווינטה של סולם הקטע) ואחרי הקריאה בא הטקסט הרוגש המושחל כביכול על צליל הקווינטה. כפי שהדבר נעשה בלחנים מזרחיים רבים, הצליל דו, הקוורטה של הסולם, המופיע שוב ושוב בנקודות הפסק, מגביר את התחושה של אוסילציה צלילית מתוך לחן מזרחי. לחנים מסוג זה מצויים בכרך ג של "אוצר נגינות ישראל" והם שאובים מן הרפרטואר של יהודי פרס ובוכרה. הלחן של אידלסון, כמו הלחנים האלה, בנוי על מוטיבים מלודיים במנעד מצומצם כשעיקר המתחם (טסיטורה) משתרע על פני קוורטה או קווינטה גם כאשר הלחן נישא אל­על, אל מרומי הסולם (ראה למשל תיבות 28-­27 בשיר). הליווי ללחן סומך הרבה על צלילים או אקורדים ארוכים וטרצות מקבילות. אכן כב"אני מאמין" האידלסוני (ראה להלן, ז­ח), הלחן מודאלי בעיקרו אך ההרמוניה אירופית עם מהלכי טרצות וסקסטות המדגישות את השייכות הטונלית לסול מינור.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם