מילים (5 גרסאות)
כִּי רָחַקְתָּ מִמֶּנִּי
נָא הַגֵּד לִי וְאֵדַע אֶת עֲווֹנִי
אֲנִי בְּזִכְרוֹנְךָ אַתָּה נִשְׁמָתִי
אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לִרְאוֹת אוֹתְךָ
לְשׁוֹנִי וּפִי
עֲטֶרֶת רֹאשִׁי
נָא הַגֵּד לִי וְאֵדַע אֶת עֲווֹנִי
אֲנִי בְּזִכְרוֹנְךָ אַתָּה נִשְׁמָתִי
אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לִרְאוֹת אוֹתְךָ
יַקִּירִי מֶה עָשִׂיתִי
כִּי רָחַקְתָּ מִמֶּנִּי
Kerangi di az man?
Ne gu to bedonam
Gunoi kchudam ro?
Man yore tooyam
To joni mani
(Zevonam chi kardam)
עַזִיזַם, צִִ'י כַּרְדַם כִּי רַנְגִ'ידִי אַז מַן?
בֵּיגּוּפְֿתָאר נְדָאנַם גּוּנָאהִי כֿוּדַם רָא.
בֵּיגּוּפְֿתָאר נְדָאנַם גּוּנָאהִי כֿוּדַם רָא.
מַן יָארִי תוּיַם, תוּ גָ'אנִי מַנִי.
מַן מוּנְתַזֵירִי דִידָארִי תוּיַם.
זַבָֿאנַם, דַהָאנַם, פָּאסְפּוֹנִי סַרַם?
בֵּיגּוּפְֿתָאר נְדָאנַם גּוּנָאהִי כֿוּדַם רָא.
בֵּיגּוּפְֿתָאר נְדָאנַם גּוּנָאהִי כֿוּדַם רָא.
מַן יָארִי תוּיַם, תוּ גָ'אנִי מַנִי.
מַן מוּנְתַזִירִי דִידָארִי תוּיַם.
Ъазизам, чӣ кардам ки ранҷиди аз ман?
Бегуфтор надонам гуноҳи худам ро.
Бегуфтор надонам гуноҳи худам ро.
Ман ёри туям, ту ҷони мани.
Ман мунтазири дидори туям.
Забонам, даҳонам, поспӯни сарам?
Бегуфтор надонам гуноҳи худам ро.
Бегуфтор надонам гуноҳи худам ро.
Ман ёри туям, ту ҷони мани.
Ман мунтазири дидори туям.
יַקִּירִי, מֶה עָשִׂיתִי שֶׁנֶּעֱלַבְתָּ מִמֶּנִּי?
בְּלִי דִּבּוּר (המשמעות: בְּלִי שֶׁיַּגִּידוּ לִי) אֵינִי יוֹדַעַת אֶת עֲווֹנִי.
אֲנִי אֲהוּבָתְךָ, אַתָּה נִשְׁמָתִי.
אֲנִי מְחַכָּה לִרְאוֹת אוֹתְךָ (מילולית: אֲנִי מְחַכָּה לַפָּנִים שֶׁלְּךָ).
לְשוֹנִי, פִּי, קָדְקוֹד רֹאשִׁי?
בְּלִי דִּבּוּר (המשמעות: בְּלִי שֶׁיַּגִּידוּ לִי) אֵינִי יוֹדַעַת אֶת עֲווֹנִי.
אֲנִי אֲהוּבָתְךָ, אַתָּה נִשְׁמָתִי.
אֲנִי מְחַכָּה לִרְאוֹת אוֹתְךָ (מילולית: אֲנִי מְחַכָּה לַפָּנִים שֶׁלְּךָ).
א. רַנְגִ'ידַן – להיעלב, לכעוס וגם לנתק קשר באופן מוחלט. לפיכך אפשרי גם התרגום 'רחקת' או 'נפרדת'.
ב. הערה על הדובר או הדוברת בשיר – סביר להניח שהדוברת היא נערה הפונה לאהוב שלה, שניתק קשר בלי הסבר. מכל מקום אין במילות השיר שום סימן מבחין בין זכר לנקבה. המילה עַזִיזַם (בכתב התאג'יכי ъазизам או азизам) פירושה 'יקירי' או 'יקירתי', והמילה יָאר פירושה 'אהוב' או 'אהובה'. כמו כן המילה תוּ יכולה להתפרש 'אתה' וגם 'את', וגם בצורות הפועל אין הבדל בין זכר לנקבה.
הקלטות (5)
ניצוח: יוסף בן-ישראל
ליווי: האחים אליעזרוב, להקה בוכרית מההצגה "תעלולי נסר א-דין"
שנת הקלטה: 28.7.1953
לפי הרישום על תקליט השידור "בהשתתפות הלהקה הבוכרית והאחים אליעזרוב", האחים אליעזרוב אינם עצמם הלהקה הבוכרית שהשתתפה בהצגה "תעלולי נסר א-דין" אלא הם נוספים על הלהקה שהופיעה בהצגה. גם בפרסומות בעיתונות להצגה לא נרשם השם האחים אליעזרוב.
ניצוח: יוסף בן-ישראל
ליווי: תזמורת בית השידור הישראלי (תזמורת קול ישראל בערבית)
שנת הקלטה: 196X
על השיר
שיר מתוך ההצגה "תעלולי נאסר א-דין" שהועלתה בתיאטרון הקאמרי ב-1953.
על תקליט השידור עם הביצוע בעברית משנת 1953 רשום "נעימה אזרביג'אנית". עם זאת, גם המילים ולא רק הלחן משיר המקור. לדעת סיגל שלמה, הגרסה בתאג'יכית היא הגרסה המקורית לשיר, והיא מוסיפה:
בשיר שני בתים. כל בית פותח בשאלה ומסתיים בפזמון חוזר. מבנה זה לא נשמר במלואו בשיר "יקירי" המתורגם לעברית. המשפט "לשוני ופי עטרת ראשי" הוא משפט משוואה, המדמה את הלשון ואת הפה של הדוברת לעטרת ראשה, כלומר כתר או קישוט לראש. לעומת זאת בגרסה התאג'יכית הדוברת שואלת: 'לשוני, פי, קודקוד ראשי?' – היא מנסה לשער מה הכעיס את האהוב.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.