הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
תוליכנו קוממיות
תּוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת יָה-בָּ-בָּם יָה-בָּ-בָּם לְאַרְצֵנוּ תּוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ יָה-בָּם-בָּם יָה-בָּם-בָּם... תוליכנו קוממיות יה-ב-בם יה-ב-בם לארצנו תוליכנו קוממיות לארצנו יה-בם-בם יה-בם-בם...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לא ידוע
לחן: עממי חסידי

תּוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת
יָה-בָּ-בָּם יָה-בָּ-בָּם
לְאַרְצֵנוּ
תּוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ
יָה-בָּם-בָּם יָה-בָּם-בָּם...
תוליכנו קוממיות
יה-ב-בם יה-ב-בם
לארצנו
תוליכנו קוממיות לארצנו
יה-בם-בם יה-בם-בם...


הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי הגבעטרון
שנת הקלטה: 30.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מנדולינות: נחמן רז ודני פרומרמן

בקבוצת גבע השיר מושר כ"יה בה בם" חסידי, ללא מילים.



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: מיכאל קוכמן
שנת הקלטה: 17.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

לדברי מיכאל קוכמן, השיר הושר בראשית שנות הארבעים בהצגה "מסעות בנימין השלישי" בתיאטרון ה"אהל". "עיתונות יהודית היסטורית" מגלה שההצגה "מסעות בנימין השלישי" רצה החל מסוף 1935 וכל מהלך 1936 בתיאטרון "אוהל".

הטקסט של מנדלי מוכר ספרים כולל את הביטוי "תוליכנו קוממיות" [כך בעברית גם בנוסח היידי], ובעברית סמוך לתחילת הפרק הראשון:

חרוב שניטל לברכה בחמישה עשר בשבט, זהו אצל הבטלונים המשובח בפירות הארץ, שאין כיוצא בו. כיוון שרואים אותו – זכר ישראל לפניהם בא. מסתכלים ומסתכלים בו ונאנחים. עיניהם ליה ואומרים: הוי, ותוליכנו, אבינו אב הרחמן, קוממיות – קוממיות בכל דקדוקיה וכוונותיה, לארצנו – שהחרובין מאכל עזים שם... ומעשה באדם מישראל, שהביא פעם אחת למקומנו תמר, ויהיה לפלא. והיו כל בני העיר, למקטנם ועד גדולם, רצים לראותו. נטלו את החומש והראו בו באצבע, שהתמר, תמר זה, כתוב בתורה! אטו מילתא זוטרתא היא. זה התמר הרי הוא מארץ ישראל!

החלק הראשון של המנגינה זהה ל"הורה מס' 12" שנדפסה בשירון "משירי העלייה השנייה", עמ' 40.

הלחן מופיע גם למילים "אשר ברא" בSongs of the Hassidim vol.2 (ed. Velvel Pasternak, New York 1971) עמ' 185 [שיר מס' 186], ומיוחס שם לחסידות בובוב. באוסף "טווס הזהב: אסופת שירי עם ביידיש" [עורכים משה גורלי משה ביק וגדעון אלמגור] 1970, עמ' 101 קטע 64 מופיע הלחן כ"ניגון פון ר' מאנין חזן" [ניגון שני משלושה המיוחסים לו]. בחוברת "זמרה לפעוטים" בהדרכת תרזה גויטיין שחולקה בקורס למטפלות בגיל הרך ב1946 (עמ' 2) מופיע הלחן ללא מילים כ"ריקוד לכבוד שבת" עם הערה שזהו ניגון חסידי ממאה שערים בירושלים, והוראות ריקוד: הליכה עליזה במעגל, מחיאת כפיים לפי הריתמוס, וסיבוב סביב עצמו, יד אחת למעלה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם