הם לא ישברו אותנו

העתקת מילות השיר

הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּ אוֹתָנוּ אָנוּ גַּם לֹא נָכֹף הַגַּב, כָּל עוֹד זוֹ הָרוּחַ בָּנוּ וְכָל עוֹד פּוֹעֵם הַצַּו. זֶה הַדּוֹר נִבְחַר לַפֶּלֶא כִּי הֻתַּךְ בְּכוּר צִיּוֹן. הֵן יָדַעְנוּ: שְׁבִיל הַכֶּלֶא עוֹד אֵינֶנּוּ שְׁבִיל אַחֲרוֹן. עַל אַף כָּל כּוֹבֵל וָצָר עוֹד נִצְעַד בְּעֹז לְיוֹם מָחָר. הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּ אוֹתָנוּ אָנוּ גַּם לֹא נָכֹף הַגַּב. הַרְחֵק שָׁם מוֹלֶדֶת-אִמָּא נֶאֱנֶקֶת, נוֹטֶפֶת דָּם. אִמִּי, אֶת סִבְלֵךְ נָשִׂימָה עַל לִבֵּנוּ כְּחוֹתָם. בַּמָּקוֹם דּוֹרְכִים פֹּה אָנוּ כִּי סְגָרָנוּ הַמִּדְבָּר. אַךְ מִדְרָךְ כָּזֶה, יָדַעְנוּ, הוּא כְּצַעַד אֶל הָהָר. עַל אַף... רַבָּה עוֹד הַדֶּרֶךְ חוֹפָה לֹא אֶחָד בָּהּ יִפֹּל חָלָל, אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל. עֵת בָּבֶלָה דּוֹר הִגִּיעַ כִּנּוֹרוֹ עַל עֵץ תָּלָה. אָנוּ אֶת הַשִּׁיר נַשְׁמִיעַ גַּם עַל פְּנֵי אַדְמַת גּוֹלָה. עַל אַף...הם לא ישברו אותנו אנו גם לא נכוף הגב, כל עוד זו הרוח בנו וכל עוד פועם הצו. זה הדור נבחר לפלא כי הותך בכור ציון. הן ידענו: שביל הכלא עוד איננו שביל אחרון. על אף כל כובל וצר עוד נצעד בעוז ליום מחר. הם לא ישברו אותנו אנו גם לא נכוף הגב. הרחק שם מולדת-אימא נאנקת, נוטפת דם. אימי, את סבלך נשימה על ליבנו כחותם. במקום דורכים פה אנו כי סגרנו המדבר. אך מדרך כזה, ידענו, הוא כצעד אל ההר. על אף... רבה עוד הדרך חופה לוא אחד בה ייפול חלל, אך אנו באון נזקופה את רואשנו גא אל-על. עת בבלה דור היגיע כינורו על עץ תלה. אנו את השיר נשמיע גם על פני אדמת גולה. על אף...
מילים: דוד ניב (ליניבסקי)
לחן: דוד ניב (ליניבסקי)

הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּ אוֹתָנוּ
אָנוּ גַּם לֹא נָכֹף הַגַּב,
כָּל עוֹד זוֹ הָרוּחַ בָּנוּ
וְכָל עוֹד פּוֹעֵם הַצַּו.

זֶה הַדּוֹר נִבְחַר לַפֶּלֶא
כִּי הֻתַּךְ בְּכוּר צִיּוֹן.
הֵן יָדַעְנוּ: שְׁבִיל הַכֶּלֶא
עוֹד אֵינֶנּוּ שְׁבִיל אַחֲרוֹן.

עַל אַף כָּל כּוֹבֵל וָצָר
עוֹד נִצְעַד בְּעֹז לְיוֹם מָחָר.
הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּ אוֹתָנוּ
אָנוּ גַּם לֹא נָכֹף הַגַּב.

הַרְחֵק שָׁם מוֹלֶדֶת-אִמָּא
נֶאֱנֶקֶת, נוֹטֶפֶת דָּם.
אִמִּי, אֶת סִבְלֵךְ נָשִׂימָה
עַל לִבֵּנוּ כְּחוֹתָם.

בַּמָּקוֹם דּוֹרְכִים פֹּה אָנוּ
כִּי סְגָרָנוּ הַמִּדְבָּר.
אַךְ מִדְרָךְ כָּזֶה, יָדַעְנוּ,
הוּא כְּצַעַד אֶל הָהָר.

עַל אַף...

רַבָּה עוֹד הַדֶּרֶךְ חוֹפָה
לֹא אֶחָד בָּהּ יִפֹּל חָלָל,
אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל.

עֵת בָּבֶלָה דּוֹר הִגִּיעַ
כִּנּוֹרוֹ עַל עֵץ תָּלָה.
אָנוּ אֶת הַשִּׁיר נַשְׁמִיעַ
גַּם עַל פְּנֵי אַדְמַת גּוֹלָה.

עַל אַף...
הם לא ישברו אותנו
אנו גם לא נכוף הגב,
כל עוד זו הרוח בנו
וכל עוד פועם הצו.

זה הדור נבחר לפלא
כי הותך בכור ציון.
הן ידענו: שביל הכלא
עוד איננו שביל אחרון.

על אף כל כובל וצר
עוד נצעד בעוז ליום מחר.
הם לא ישברו אותנו
אנו גם לא נכוף הגב.

הרחק שם מולדת-אימא
נאנקת, נוטפת דם.
אימי, את סבלך נשימה
על ליבנו כחותם.

במקום דורכים פה אנו
כי סגרנו המדבר.
אך מדרך כזה, ידענו,
הוא כצעד אל ההר.

על אף...

רבה עוד הדרך חופה
לוא אחד בה ייפול חלל,
אך אנו באון נזקופה
את רואשנו גא אל-על.

עת בבלה דור היגיע
כינורו על עץ תלה.
אנו את השיר נשמיע
גם על פני אדמת גולה.

על אף...




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלה ותזמורת בניצוח רומן מסינג 
עיבוד: רומן מסינג
שנת הקלטה: 1953
נכלל בתקליט: משירי המרד
הקלטות נוספות

על השיר

השיר 'הם לא ישברו אותנו' היה המנון חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהיו עצורים במחנות מעצר בקניה, ארתריאה וסודן. אנשי המחתרות הוגלו מארץ ישראל על ידי הבריטים על מנת למנוע מהם לברוח ועל מנת לשבור את רוחם. מחנות המעצר פעלו בין סתיו 1944 עד קיץ 1948. הקבוצה האחרונה של העצירים שוחררה לאחר הקמת המדינה. (תודה לד"ר אופירה גראוויס קובלסקי על המידע.)

על פי "מעריב" 7.2.1964, דוד ניב, המחבר והמלחין, נפצע באריתריאה על ידי אחד מחיילי המחנה, חזר אל 250 חבריו בסוף 1946, לאחר שפרפר בין חיים למוות וכתב את "הם לא ישברו אותנו" שהפך להמנון "גולי קניה".

גרשון סתיו, חוקר שירי בית"ר והמחתרות, מאשש סיפור זה (דברים ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת בינואר 2017):

בדצמבר 1945 מגלים השלטונות הבריטים את ניב למחנה "סמבל", ליד אסמרה באריתריאה. עד מהרה הוא משתלב בחיי הכלא שבגלות ומשתתף בפעילות התרבותית-חברתית שהחלה לפרוח שם. [...] הבריטים שהיו ערים לאחוות הלוחמים של חברי המחתרות האצ"ל ולח"י ב"סמבל", ולכמיהתם לדרור, דאגו להעביר את העצורים למחנות בסודן (מחנה קרתאגו) ובקניה (מחנה גילגיל). ניסיונות הבריחה שנעשו ללא הרף, חלקם צלחו, הביאו את הבריטים למסקנה שיש להעתיק את מחנות הכלואים לעיתים תכופות.

ביום 17 בינואר 1946, חיילים סודנים ששמרו על המחנה, פתחו באש לעבר קבוצת אסירים שהתגודדה בשער המחנה. במקום נקבעו מותם של שניים מאסירי המחתרת: שאול גלילי ואליהו עזרא. בין הפצועים היה דוד ניב, שמצבו הוגדר קשה וקריטי. הוא נלקח לבית חולים בריטי, שם אושפז כשנה עד להחלמתו. עם שובו למחנה המעצר באריתריאה, נפעם היה ממראה חבריו לנשק ומעוז רוחם. [...] אווירה זו הייתה מקור ההשראה לשיר שכתב והלחין: "הם לא ישברו אותנו", שיר שהיה עד מהרה להמנונם של הגולים. בדרך עלומה מצא השיר את דרכו לארץ ונישא בפיהם של לוחמי המחתרות ובקנני בית"ר. "הם לא ישברו אותנו" היה לסמל העיקשות והאמונה של דור התקומה.

ותיקי בית"ר נתניה תועדו בשיר זה גם בווידיאו.

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

סיפור שיר  

שוקי ברנדווין מביא את הרקע לשיר ואת עדותו של אביו, שלמה ברנדווין (כינויו באצ"ל - בר כוכבא). שוקי שלח את מאמרו לזֶמֶרֶשֶׁת ביולי 2017.

תגיות




עדכון אחרון: 27.10.2023 16:11:14


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: