מילים (3 גרסאות)

הַסּוּ הַסּוּ הָס
דַּנֶ'לֶה הוּא מְיֻחָס
דַּנֶ'לֶה בָּחוּר יָקָר
דָּנִי הַצַּבָּר

דֹּמוּ דֹּמוּ דֹּם
הַצַּבָּר גִּבּוֹר הַיּוֹם
וְעוֹשֶׂה הוּא חַיִל רַב
הוּא וַחֲבֵרָיו

לָמָּה, מִפְּנֵי מַה
תִּתְפָּאֵר בּוֹ הָאֻמָּה
יַעַן כִּי יֵשׁ לוֹ לַצַּבָּר
אִמָּא'לֶה אוֹצָר

דַּנֶ'לֶה הוֹי דַּנֶ'לֶה
אֱכֹל אֶת הַבַּנָּנָה'לֶה
וְתִהְיֶה גִּבּוֹר
דַּנֶ'לֶה הוֹי דַּנֶ'לֶה
אֱכֹל אֶת הַבַּנָּנָה'לֶה
כֹּחַ תֶּאֱזֹר
לָכֵן קַח דַּנֶ'לֶה
אַמִּיצָ'לֶה
בַּנָּנָה'לֶה אַ פִּיצֶעלֶע
וְעוּגָה'לֶה וּבֵּיגֶעלֶע
אוֹי מִיר פאַר דַיינֶע אֵייגֶלֶע
הוֹי דַּנֶ'לֶה הוֹי דַּנֶ'לֶה
תִּהְיֶה בְּעֶזְרַת הָאֵל
גִּבּוֹר בְּיִשְׂרָאֵל

שִׁיר רַב וּמָחוֹל
דַּנֶ'לֶה יִהְיֶה גָּדוֹל
דְּרוֹר בָּעַיִן, גֵּו יָשָׁר
זֶהוּ הַצַּבָּר

הַקְשֵׁב דָּנִי דָּן
דַּנֶ'לֶה לַקְּרָב מוּכָן
דַּנֶ'לֶה בְּכָל מָקוֹם
כַּאֲרִי נִלְחָם

תְּנוּ הוֹד לָאַמִּיץ
לַבַּנָנָה וְלַמִּיץ
לָנוּ לָנוּ הַמָּחָר
כָּל עוֹד יֵשׁ צַבָּר

דַּנֶ'לֶה הוֹי דַּנֶ'לֶה...

לַהַט, לַהַב אֵשׁ
לָנוּ צַבָּרִית גַּם יֵשׁ
אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת וְגָפְרִית
נַחַת לְהַבִּיט
בְּחַיַּי, לֹא רַע
אֵיזוֹ מֹתֶק-בַּחוּרָה
פְלַשְׁקֶה מַשְׁקֶה מִי נוֹתֵן?
דָּנִי מִתְחַתֵּן
מְעַט קָט וְהֵידָד
צַבָּרוֹן קָטָן יוּלָד
יִתְרוֹצֵץ הוּא בִּרְחוֹב
אִמָּא אַחֲרָיו:

דַּנַ'לֶה הוֹי דַּנַ'לֶה...
[בפזמון]
וְלָכֵן קַח מִיצָלֶה
דַּנַ'לֶה, דַּנַ'לֶה
תֹּאכַל אֶת הַבַּנָּנָה'לֶה
וְתִהְיֶה גִּבּוֹר
כְּמוֹ טְרוּמְפֶּלְדּוֹר
מקור: "זלמן יש לו מכנסים" , דליה פלד , 1981 , 22

הקלטות (3)

ביצוע
0:00 0:00
ליווי: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1959
מקור: גלי צה"ל

הליווי שונה מאשר בהקלטה משנת 1951.
 
ניקוי רעשים: רפאל בינדר עבור ערוץ היוטיוב "שיר עד".

ביצוע
0:00 0:00

על השיר

שיר הסיום (או לפחות מתוך סצנת הסיום) בתכנית ע"ג של תיאטרון המטאטא "זהירות מרביצים: כל בו ב-9 פרקים" (בכורה: 10.8.1948). הפרטים לפי עבודת המוסמך של אילנה קליימן "המטאטא: התיאטרון הסאטירי בארץ ישראל". עם זאת, יש עדות שהטקסט מוקדם הרבה יותר: מאיר נוי בכרטסתו מתעד דברים שאמרו עזובה, אלמנתו של אוקסנברג, ב27.7.1973. ממקור זה הוא גם מביא את הנוסח המלא של הטקסט במחברת 6, עמ' 104- 105, מפי יוסף [?! צ"ל יעקב] טימן בגלי צה"ל. בעיתון "דבר" באותו יום אפשר לראות כי מדובר בתוכנית על אוקסנברג בסדרה "דן אלמגור מגיש את פזמונאי העבר". ואלה דברי עזובה:

השיר נכתב בתחילת מלחמת העולם השנייה בעקבות רשימה בעיתון על אמא שביקרה במחנה צבא והאכילה את בנה החייל בננות. 

דן אלמגור הוסיף (כנראה באותה תוכנית): השיר הושר על ידי יעקב טימן וברונקה זלצמן והוקדש לבנה של זלצמן, לימים הבמאי דני גדרון.

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם