מִי זֹאת צוּרִים שׁוֹכֶנֶת דוֹלֶגֶת עַל רָמוֹת כַּחֲלִילִים רוֹנֶנֶת תִּפְאֶרֶת עֲלָמוֹת גֶּבַע, גֶּבַע מִגָּלִיל נָוִי פֶּרַע, פֶּרַע סַעַר בִּלְבָבִי גּוּרָה, נַעֲרִי! קוֹץ לַצַּבָּר יָדַעְתִּי חוֹחַ לַשּׁוֹשַׁנָּה מֹר הֶהָרִים אָהַבְתִּי גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה רַהַב עוּל יָמִים תָּמִיד פּוֹצֵחַ אַהַב בִּלְבָבוֹ דּוּמָה פּוֹרֵחַ גּוּרָה, נַעֲרִי! מַה תִּרְהֲבִי בָּעֶלֶם גֶּבֶר בַּבַּחוּרִים גַּם חֶרְמוֹנִים אַגְבִּיהַּ הַרֲרֵי נְמֵרִים! עֶלֶם, אִם לִכְפִיר דָּמִיתָ בּוֹאָה עֶלֶס מְצַפֶּה לְךָ גָּבֹהַּ הֶרָה, נַעֲרִי!מי זאת צורים שוכנת דולגת על רמות כחלילים רוננת תפארת עלמות גבע, גבע מגליל נווי פרע, פרע סער בלבבי גורה, נערי! קוץ לצבר ידעתי חוח לשושנה מור ההרים אהבתי גבעת הלבונה רהב עול ימים תמיד פוצח אהב בלבבו דומה פורח גורה, נערי! מה תרהבי בעלם גבר בבחורים גם חרמונים אגביה הרריי נמרים! עלם, אם לכפיר דמית בואה עלם, מצפים לך גבוה הרה נערי!