הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
קרועים אנו

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אברהם שלונסקי
לחן: ורדינה שלונסקי
כתיבה: 1928

קְרוּעִים אָנוּ
בְּלוּאִים אָנוּ
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.
הַלְלוּיָה
הַלְלוּיָה
הַלְלוּהוּ עַד בְּלִי דַּי.

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב.

רְעֵבִים אָנוּ
צְמֵאִים אָנוּ
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נְקַדֵּשׁ עַל לֶחֶם צַר.
הַלְלוּיָה
הַלְלוּיָה
הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר.

וְהַלֵּב פָּרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב...

...חֶבְרַיָּא, בּׂאוּ!
מִתֹּהוּ אֱלֵי בֹּהוּ
אֶל בַּל-נֵדַע-מַה-שְּׁמוֹ-הוּא
יַנְחֵנוּ הַגּוֹרָל.

רַק רוּחַ סְתָו גּוֹנֵחַ
כַּכֶּלֶב הַקֵּרֵחַ.
מָחָר - עוֹרֵב פּוֹרֵחַ,
אֶתְמוֹל - אִי, לַהֲדָם!

הָא לַחְמָא - לֶחֶם עֹנִי
וּבְשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי
מִי עוֹד אֻשָּׁר כָּמוֹנִי
אֲנִי כַּפָּרָתוֹ!

עוֹלָם הַזֶּה כַּזַּיִת.
עוֹלָם הַבָּא הוּא פַּיִט
אַשְׁרֵי כָּל בֶּן-בְּלִי-בַּיִת
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם-זוּ!...

נִתְהוֹלֵלָה
נִתְחוֹלֵלָה
נִשְׁתּוֹלֵלָה
אָמֵן סֶלָה!

בִּסְחַרְחֹרֶת
לֵב שִכּׂרֶת
כְּצִפּׂרֶת
אֶל הָאֵשׁ.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ
מִי שֶׁאֵין לוֹ
פְּתַח אֶת פִּיהוּ
יַיִן תֵּן לוֹ.

הׂלּוּ חׂלּוּ
צַעַר גֹּלּוּ
הַלְלוּיָהּ
לֵב יָחֵף!
קרועים אנו,
בלויים אנו, -
לכבוד יום-טוב נעד טלאי על גבי טלאי.
הללויה!
הללויה!
הללוהו עד בלי די!

והלב קרוע ויחף,
והלב ירון-יריע מני כאב.
והלב קרוע ויחף,
והלב ירון בכאב.

רעבים אנו,
צמאים אנו, -
לכבוד יום-טוב נקדש על לחם צר.
הללויה!
הללויה!
הללו מן המיצר.

והלב פרוע ורעב,
והלב ירון-יריע מני כאב.
והלב קרוע ויחף,
והלב ירון בכאב...

- - - חבריא, בואו!
מתוהו אלי בוהו!
אל בל-נדע-מה-שמו-הוא
ינחנו הגורל.

רק רוח סתיו גונח
כַכלב הקרח.
מחר - עורב פורח,
אתמול - אִי, להדם!

הא לחמא - לחם עוני
ובשֶבת תחכמוני
מי עוד מאושר כמוני -
אני כַפרתו!

עולם הזה - כַזית.
עולם הבא - הוא פַּיִט.
אשרי כל בן-בלי-בית,
אשרי כל איש גם זוּ! - -

- - נתהוללה,
נתחוללה,
נשתוללה,
אמן סלה!

בסחרחורת:
לב שיכורת,
כציפורת
אל האש.

מי שיש לו,
מי שאין לו, -
פתח את פיהו,
יין תן לו.

הולו, הולו
צער גולו,
הללויה,
לב יחף - -






 פרטים נוספים


נוסח יוסף גולנד

איחוי בית ראשון ושני לבית יחיד:

קְרוּעִים אָנוּ,
בְּלוּיִים אָנוּ, -
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.
הַלְלוּיָה!
הַלְלוּיָה!
הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר

[בפזמון:]
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ-בֶּן-בַּיִת
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם זוּ!

[בפזמון:]
נִתְהוֹלֵלָה, נִשְׁתּוֹלֵלָה,
נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה

איחוי בית ראשון ושני לבית יחיד:

קרועים אנו,
בלויים אנו, -
לכבוד יום-טוב נעד טלאי על גבי טלאי.
הללויה!
הללויה!
הללו מן המיצר

[בפזמון:]
אשרי כל איש-בן-בית
אשרי כל איש גם זו!

[בפזמון:]
נתהוללה, נשתוללה,
נשתוללה אמן סלה



נוסח לאה דגנית

סוף בית ראשון]
הַלְלוּיָה עַד בְּלִי דַּי

[איחוי ההמשך]
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב

[דילוג על בית שני]

[בהמשך:]
לַחְמִי הוּא לֶחֶם עֹנִי
וּבְשַׁבָּת תַּחְכְּמוֹנִי...

נִתְהוֹלֵלָה!
נִשְׁתּוֹלֵלָה נִתְהוֹלֵלָה
נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ
מִי שֶׁאֵין לוֹ הַיְנוּ הַךְ
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ
יַיִן תֵּן לוֹ לֵב יָחֵף
[סוף בית ראשון]
הללויה עד בלי די

[איחוי ההמשך]
והלב קרוע ורעב
והלב ירון יריע מני כאב
והלב קרוע ורעב
והלב ירון בכאב

[דילוג על בית שני]

[בהמשך:]
לחמי הוא לחם עוני
ובשבת תחכמוני...

נתהוללה!
נשתוללה נתהוללה
נשתוללה אמן סלה
מי שיש לו מי שאין לו
מי שאין לו היינו הך
מי שיש לו מי שאין לו
יין תן לו לב יחף


מפי ותיקי הגבעטרון

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, מִי שֶׁאֵין לוֹ
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַיְנוּ הַךְ
לֹא חֶדֶר וְלֹא בַּיִת
סָבִיב שָׁמִיר וָשַׁיִת
הָעוֹלָם הוּא כְּזַיִת
וַאֲנִי כַּפָּרָתוֹ.
לַחְמִי לֶחֶם עֹנִי
אָהֳלִי מְעוֹנִי
וּמִי מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי
אֲנִי כְּפֶרֶא בּוֹ

מי שיש לו, מי שאין לו
מי שיש לו הינו הך
לא חדר ולא בית
סביב שמיר ושית
העולם הוא כזית
ואני כפרתו.
לחמי לחם עוני
אהולי מעוני
ומי מאושר כמוני
אני כפרא בו



גרסת "שירון שומרי"

שיר הפקר

בלויים אנו
קרועים אנו
לכבוד יום טוב
נשים טלאי על גבי טלאי.
הללויה, הללויה,
הללויה עד בלי די.
והלב קרוע ועיף
והלב ירון יריע מני כאב.
חבריא בואו
אל תוהו ובוהו,
מבלי לדעת שמו הוא
ינחנו הגורל.
שיר הפקר

בלויים אנו
קרועים אנו
לכבוד יום טוב
נשים טלאי על גבי טלאי.
הללויה, הללויה,
הללויה עד בלי די.
והלב קרוע ועיף
והלב ירון יריע מני כאב.
חבריא בואו
אל תוהו ובוהו,
מבלי לדעת שמו הוא
ינחנו הגורל.


 פרטים נוספים


למנצח על הטראסקה שיר מזמור

[שורה 3]
לכבוד יום טוב נעדה טלאי על גבי טלאי

[בית 2 שורה 3]
לכבוד יום טוב נטעם פירור לחם צר

[בית נוסף]
אני קונדס פוחח
על כל אביב אורח
מחר עורבא פורח
אתמול? אי להדם

הא לחמא לחם עוני
האוהל הוא מעוני
מי עוד מאושר כמוני
אני כפרתו

נתהוללה
נתחוללה
מתרעלה
נשתוללה

בסחרחורת
לב שיכורת
כציפורת
אל האש

הולו! חולו!
כאבכם גולו
הבו גודל רב לטראסק


 פרטים נוספים


בתים נוספים שנדפסו בשירונים

עולם הזה - כזית
עולם הבא - הוא פיט
אשר כל בן בלי בית
כמוהו גם אני

מי שיש לו
מי שאין לו
פתח את פיהו
יין תן לו


 פרטים נוספים


מפנקסה של הדסה ברלינסקי

לחמי לחם עוני
האוהל הוא מעוני
ומי מאושר כמוני
כמוני הפועל

מי שיש לו ומי שאין לו
מי שיש לו היינו הך


 פרטים נוספים
הקלטה היסטורית
ביצוע: יוסף גולנד


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: לאה דגנית
שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי הגבעטרון
שנת הקלטה: 14.2.2013
על השיר

השיר המקורי של שלונסקי מתחיל: "קרועים אנו בלואים אנו", אך בכל השירונים שבספרייה הלאומית האתחלתא היא:... בלויים אנו.

הטקסט נדפס לראשונה ב"כתובים",  22.5.1928.

כותבת חגית הלפרין, מעגבניה ועד סימפוניה: השירה הקלה של אברהם שלונסקי ופארודיות על שירתו (ספריית פועלים, תשנ"ז 1997), עמ' 74:

בארכיון שלונסקי נתגלה נוסח נוסף של הפזמון "קרועים אנו" שכותרתו "למנצח על הטראסקה שיר מזמור" ... בפרק זכרונותיו "מעגבניה ועד סימפוניה" (1954) אכן התייחס שלונסקי אל המנון החלוצים "קרועים אנו" כאל המנון "חברה טראסק" ורמז על הקשר ביניהם. מסתבר שמתחילה כתב שלונסקי שני שירי המנון הקשורים ל"חברה טראסק" וחוץ מן הפזמון "המנון הטראסק" נחשב גם "קרועים אנו" בעיני שלונסקי להמנונם של בני החבורה... הדמיון בין שני הפזמונים בולט... אולם כבר בתקופה מוקדמת, סמוך לזמן הדפסתו של "קרועים אנו" (ג' סיוון תרפ"ה) שינה שלונסקי את הכותרת "למנצח על הטראסקה שיר מזמור" ומחק את השורות המקשרות את השיר במפורש ל"חברה טראסק".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

חלוצים וחלוצות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם