מילים (4 גרסאות)
הֵד הָרִים עָנָה לַכֹּל בְּקוֹל:
לֹא נֻתְּקָה שַׁלְשֶׁלֶת הָאֶתְמוֹל!
עוֹד נְחַשֵּׁלָה לָךְ אָנוּ, חֲנִיתָה,
חֻלְיַת דַּרְכֵּךְ, וְנָסֹל.
קוֹל תְּרוּעָה יִבְקַע אֶת דְּמִי הַלֵּיל
בֵּין הָרְגָבִים אוֹר רַב יָהֵל
בֵּין חוֹמוֹתַיִךְ עוֹד נִשְׁמַע, חֲנִיתָה,
קוֹל הֲמוֹן חוֹגֵג וְצוֹהֵל.
לֹא נֻתְּקָה שַׁלְשֶׁלֶת הָאֶתְמוֹל!
עוֹד נְחַשֵּׁלָה לָךְ אָנוּ, חֲנִיתָה,
חֻלְיַת דַּרְכֵּךְ, וְנָסֹל.
קוֹל תְּרוּעָה יִבְקַע אֶת דְּמִי הַלֵּיל
בֵּין הָרְגָבִים אוֹר רַב יָהֵל
בֵּין חוֹמוֹתַיִךְ עוֹד נִשְׁמַע, חֲנִיתָה,
קוֹל הֲמוֹן חוֹגֵג וְצוֹהֵל.
הֵד הָרִים יַעַן לָכֹּל בְּקוֹל:
לֹא נֻתְּקָה שַׁרְשֶׁרֶת הָאֶתְמוֹל!
עוֹד נְחַשֵּׁלָה לָךְ אָנוּ, חֲנִיתָה,
חוּלְיַת דַּרְכֵּךְ, וְנָסֹל.
קוֹל תְּרוּעָה נִשְׁמַע בִּדְמִי הַלֵּיל
בֵּין הָרֵי גָּלִיל אוֹרָם יָהֵל
מִבֵּין חוֹמוֹתַיִךְ עוֹד נִשְׁמַע, חֲנִיתָה,
קוֹל הָמוֹן חוֹגֵג וְצוֹהֵל.
לֹא נֻתְּקָה שַׁרְשֶׁרֶת הָאֶתְמוֹל!
עוֹד נְחַשֵּׁלָה לָךְ אָנוּ, חֲנִיתָה,
חוּלְיַת דַּרְכֵּךְ, וְנָסֹל.
קוֹל תְּרוּעָה נִשְׁמַע בִּדְמִי הַלֵּיל
בֵּין הָרֵי גָּלִיל אוֹרָם יָהֵל
מִבֵּין חוֹמוֹתַיִךְ עוֹד נִשְׁמַע, חֲנִיתָה,
קוֹל הָמוֹן חוֹגֵג וְצוֹהֵל.
על הגרסה: לפי הקלטה בבית הספרים הלאומי.
הרצליה רז למדה את השיר מאביה ממייסדי חניתה.
כותרת: שיר חניתה
[בית שני שורה שנייה]
עַל הָרֵי גָּלִיל אוֹר יָהּ יָהֵל
[בית נוסף]
צְלִיל חָלִיל וְהֵד עַל רֹאש הָהָר
מַה לָּנוּ אֶתְמוֹל וּמָה עָבָר
שֶׁכֶם אֶחָד אִתָּךְ אָנוּ, חֲנִיתָה,
נַעְפִּיל לִקְרַאת הַמָּחָר.
[בית שני שורה שנייה]
עַל הָרֵי גָּלִיל אוֹר יָהּ יָהֵל
[בית נוסף]
צְלִיל חָלִיל וְהֵד עַל רֹאש הָהָר
מַה לָּנוּ אֶתְמוֹל וּמָה עָבָר
שֶׁכֶם אֶחָד אִתָּךְ אָנוּ, חֲנִיתָה,
נַעְפִּיל לִקְרַאת הַמָּחָר.
מקור:
"פנקס פרטי של אברהם דגן (בודא) מקיבוץ בארי"
, 1950
קוֹל הֶהָרִים יַעַן לַכֹּל בְּקוֹל:
לֹא נִתְּקָה [ניתקה? נותקה?] שַׁרְשֶׁרֶת הָאֶתְמוֹל
עוֹד נִכְשְׁלָה [צ"ל נֶחְשְׁלָה]
לָךְ אָנוּ, חֲנִיתָה
חוּלִי אֶת דַּרְכֵּךְ וְנָסֹל
קוֹל תְּרוּעָה יְבַקַּע אֶת דְּמִי הַלֵּיל
עַל הָרֵי גָּלִיל אוֹר רַב יָהֵל
מִבֵּין חוֹמוֹתַיִךְ עוֹד נִשְׁמַע, חֲנִיתָה
קוֹל הָמוֹן חוֹגֵג וְצוֹהֵל
צְלִיל חָלִיל יָהֵד עַל רֹאשׁ הָהָר
מַה לָּנוּ אֶתְמוֹל וּמֶה עָבַר
שֶׁכֶם אֶחָד אִתָּךְ אָנוּ, חֲנִיתָה
נַעְפִּיל לִקְרָאת הַמָּחָר
לֹא נִתְּקָה [ניתקה? נותקה?] שַׁרְשֶׁרֶת הָאֶתְמוֹל
עוֹד נִכְשְׁלָה [צ"ל נֶחְשְׁלָה]
לָךְ אָנוּ, חֲנִיתָה
חוּלִי אֶת דַּרְכֵּךְ וְנָסֹל
קוֹל תְּרוּעָה יְבַקַּע אֶת דְּמִי הַלֵּיל
עַל הָרֵי גָּלִיל אוֹר רַב יָהֵל
מִבֵּין חוֹמוֹתַיִךְ עוֹד נִשְׁמַע, חֲנִיתָה
קוֹל הָמוֹן חוֹגֵג וְצוֹהֵל
צְלִיל חָלִיל יָהֵד עַל רֹאשׁ הָהָר
מַה לָּנוּ אֶתְמוֹל וּמֶה עָבַר
שֶׁכֶם אֶחָד אִתָּךְ אָנוּ, חֲנִיתָה
נַעְפִּיל לִקְרָאת הַמָּחָר
מקור:
"פנקס פרטי שני של שולה לביאל"
, 54
–55
הקלטות (2)
על השיר
משירי העלייה לחניתה.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.