חלוץ, חלוץ הנני ♫

המילים:

כותב מנשה גפן, "ההווי החלוצי באספקלריה של הזמר" בתוך "בדרך: כתבים לחקר תנועת הפועלים היהודית" שנה 2 חוברת ד (אלול תשכ"ט), עמ' 106 - 107:

הזמר הראשון אשר כבר בנוסחו הראשון מופיע ה"חלוץ" במובנו החדש, שיש לו גם משמעות-לוואי ארגונית, והוא מושג מקובל בציבור היהודי - זמר הפורש יריעת הווי רחבה של חלוצים בדרכם לעלייה - נתחבר בידי איש מיוצאי גאליציה, אם כי מחוץ לגבולה.
בימים ההם היתה ברוזוואדוב (עיירה בגאליציה) אגודה ציונית (נוסדה בשנת 1907) שהתקראה "בית יהודה", אשר צעירי חבריה שאפו להכשיר את עצמם לעבודה חקלאית. למטרה זו חיפשו ומצאו מגרשים עזובים, עיזקום וסיקלום, וגידלו בהם בצלים ושומים. אחד מחברי האגודה היא יחיאל מור, אחיו של המשורר העברי הידוע משה בן מנחם . . . בקיץ של 1920 הצטרף [יחיאל מור] לקבוצת העולים הראשונים מאותה עיירה והגיע עד וינה. בעיר אודרברג [ע"נ אודר] שאליה נקלע בדרך נדודיו, התחיל לחבר את הזמר "דאס חלוצל", וסיים אותו בפרשבורג (כיום ברטסיסלאווה). הזמר הובא לדפוס בידי אברך אחד בווינה. בשהותו בווינה, היה המחבר מעתיק את הזמר (לפני שהודפס) לכל מבקש. בידיו הוא לא נשמר הטכסט, לא בכתב-יד ולא בדפוס, אך נמצא איש אחד, חבר נעוריו של המחבר, מר יוסף וייזן, החי בניו יורק, אשר שמר על הטכסט המודפס במשך ארבעים ושמונה שנים והמציאו זה לא כבר לידי מחברו, ויצויין הדבר לשבחו של האיש.
[כאן מביא גפן את הנוסח השלם של יחיאל מור ב32 בתים לצד תרגום עברי מילולי]

[עמ' 111, שם]:

רק מתי מספר ידעו מי חיברו, והוא נחשב כזמר עם תוך שלוש-ארבע שנים - שהוא פרק זמן קצר ביותר - נוצרו קרוב לעשרה וריאנטים [ביידיש] ..

[עמ' 113, שם]

 אביגדור המאירי בספרו "תנובה" (תרצ"ד* מצטט "תרגום עברי" [אני לי חלוצון - ראו דף "חלוץ חלוץ חלוצון"]....

[עמ' 117, שם]

בעמוד האחרון של הספר "החלוצים" [תרפ"ה] נאמר: השיר "חלוץ חלוץ הנני" נכתב בעקבות שיר חלוצים באידיש ע"י א. ז. בן ישי. אך למען הדיוק: חמש שורות משני הבתים הראשונים של הזמר העברי אינן אלא תרגום של האידי. לדעת משה ביק נתחבר גם הוא [כמו אחד הווריאנטים ביידיש] בכביש חיפה ג'דה עפולה בשנת 1921 או 1922.

מוסיף אליעזר ניבורסקי: במאמר "חלוצישע און שיבת-ציון לידער" בעיתון פֿאָרווערטס בתאריך 6.5.1973 כותבים חנה ויוסף מלוטק על השיר הזה ומספרים שיש אצלם בארכיון גירסאות שונות עם עד 28 בתים. הם מפרסמים פה 10 מהבתים האלה.

ללחן יש גרסאות שונות, שכנראה התפצלו ממקור אחד (ולחלופין אוחדו ממקורות שונים):

את גרסת הלחן שלהערכתנו היא המקורית אפשר לראות (בהמשך הדף הנוכחי) בתווים מתוך "אוצר נגינות ישראל". החלק הראשון (חלוץ חלוץ הנני) תואם את החלק הראשון של לחן השיר היידי "יאשעק יאשעק" (שהתווים שלו מובאים כאן במלואם) והחלק השני בצעדים במינור ומסתיים באופן פתוח (ראו בהמשך לגבי גרסאות מוזיקליות נוספות של חלק זה). חלק זה דומה ללחן החלק הראשון של "יולה יולה" ובמידה מסוימת גם ללחן הבית של השיר היידי פאניע גנב (האזינו לביצוע בן בלפר [Ben Belfer], המתחיל מהפזמון).

נוסח הלחן שתואר לעיל מתועד ביידיש באוסף הקלטות רות רובין בשני נוסחי טקסט כפי ששלח לנו אליעזר ניבורסקי, בפי רוזה גראוור (Rose Grauer) (1956), וגם בפרודיה על השיר בפי שולמית רבינוביץ (Shulamis Rabinovitsh)(1948), וכן בשיר המקומי מגבת "הידעת השמעת". הגרסה ששרה אצלנו מרים בנימיני קרובה לגרסה זו, אם כי החלק השני של הלחן בפיה הוא בווריאנט. בתווים ב"מנגינות לשירי החלוצים" (גם כן בהמשך הדף הנוכחי) סדר חלקי הלחן הפוך, אך לא כן סדר חלקי הטקסט. לפיכך, התאמת הטקסט לחלקי הלחן מתהפכת (חלק "יאשעק יאשעק" מותאם למילים "לא ידעתי..."). בנוסח "מנגינות לשירי החלוצים" חלק הלחן בצעדים הוא במינור אך עם סיום סגור. חלק "יאשעק יאשעק" אותר גם בתוך ביצוע של קולמיקה אוקראינית.

הביצועים בפי שלמה גרינברג (גם עם בנו, כאן) לא רק מתחילים כמו "יאשעק יאשעק" אלא ממשיכים כך לכל אורך המנגינה. החלק השני של המנגינה משותף עם "ערב כלולות" (וכל משפחת השירים באותו טקסט: סייחי בן רמכי, הלחן החסידי של "המבדיל", שיר האוכל), וכששומעים את הלחן השלם, אפשר שהחלק הראשון של לחן "יאשעק יאשעק" הוא גרסה מפושטת של החלק הראשון של "ערב כלולות". (חלק שני זה מזכיר גם את הפזמון של "תה ואורז יש בסין" בלחן המוכר [עממי אוקראיני]).

לפי מאיר נוי ("מעייני הזמר", עמ' 204), "המילם והלחן עפ"י אברהם גולדפדן", ואין זה ברור אם גולדפדן עצמו נטל לחן קיים או שהלחן עבר שינוי מהנוסח בו השתמש גולדפדן.

לעומת זאת, גרסאות אחרות משתמשות רק בחלק האחר של הלחן. בשירון "הבה נשירה" נדפסה גרסה סגורה של חלק זה בלבד של הלחן, באופן סגור ובמז'ור. חבורת שוהם הקליטה גרסה זו (האזינו בדף הנוכחי). בחלק לחן זה מבוצע החלק הראשון של השיר בתכנית טלוויזיה של דן אלמגור על שירי תנועות הנוער הציוניות בגולה (תזמון 25:57, שיר שני בתוך מחרוזת)  - בית אחד ביידיש ושני בתים בעברית בתרגום מדויק יותר שלהערכתנו חובר במיוחד לתוכנית, "אני חלוץ". החלק השני בביצוע מתכניתו של דן אלמגור אינו מוכר ממקור נוסף.  מנשה גפן, שכתב בהרחבה על הטקסט המקורי ועל תרגומו האחר, לא מביא את הנוסח הנוכחי, ולפיכך אנו מעריכים שאין זה תרגום ותיק. אלא תרגום שנוצר לתכנית הטלוויזיה. לפיכך, אין שום חלק משותף בלחן בין גרסאות אלה ובין הנוסח ששר שלמה גרינברג שכולו לפי "יאשעק יאשעק".

איסוף ועיבוד המידע על הלחן: ד"ר יוסף גולדנברג.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.