מַה לֵּאֶה הַלֵּב בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת, בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת מַה כָּבֵד הָעֹל. הַאֶשְׁלַח יָדִי לְנַתֵּק הַחוּט, לְנַתֵּק הַחוּט וְלַחְדֹּל? אַךְ הַבֹּקֶר אוֹר; בְּכָנָף זַכָּה עַל חַלּוֹן חַדְרִי הוּא דוֹפֵק בַּלָּאט. לֹא אֶשְׁלַח הַיָּד לְנַתֵּק הַחוּט. עוֹד מְעַט לִבִּי, עוֹד מְעָט!מה לאה הלב בלילות לא שנת בלילות לא שנת מה כבד העול האשלח ידי לנתק החוט לנתק החוט ולחדול אך הבוקר אור בכנף זכה על חלון חדרי הוא דופק בלאט לא אשלח היד לנתק החוט עוד מעט לבי עוד מעט