מילים (4 גרסאות)
גָּמָל גָּמָלִי
כּוֹס עָמָל לוֹ וְלִי
צַוָּארוֹ מַה יָּפֶה
וּפַעֲמוֹנוֹ גַּם הוּא נָאֶה
אָהֳלִי הוּא בֵּיתִי
וְאֵתִי מִשְׁפַּחְתִּי
פַּת קִיבָר לִי נוֹתַר
מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם לְיוֹם מָחָר
קַר הַחֹרֶף, קַר
קַר הַחֹרֶף וְנִשְׁאָר
דּוֹלֵף הַגֶּשֶׁם וְנִגָּר
דּוֹלֵף, דּוֹלֵף
אַךְ אֵין דָּבָר, הַכֹּל חוֹלֵף
בֵּן לִי, בֵּן אוֹנִים
בֵּן לִי, בֵּן זְקוּנִים
וְעֵינַיִם לוֹ יוֹנִים
וְגַם בַּת לִי אַחַת
יְפֵהפִיָּה שְׁחֹרָה כַּדָּת
וְאִשְִּׁתִּי תִּפְאַרְתִּי
עַל פָּנֶיהָ חוּט שָׁנִי
יְרֻקָּה כַּדָּלִיָּה
וּכַגֶּפֶן פּוֹרִיָּה
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּאוֹלוּ
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּלוּלוּ
זַרְעִי וְטַפִּי יַרְבֶּה כַּחוֹל
גַּם יִרְעֶה וְגַם יִמְשֹׁל
עַל כָּל הַר, עַל כָּל גֶּבַע
מִנִּי דָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּאוֹלוּ
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּלוּלוּ
כּוֹס עָמָל לוֹ וְלִי
צַוָּארוֹ מַה יָּפֶה
וּפַעֲמוֹנוֹ גַּם הוּא נָאֶה
אָהֳלִי הוּא בֵּיתִי
וְאֵתִי מִשְׁפַּחְתִּי
פַּת קִיבָר לִי נוֹתַר
מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם לְיוֹם מָחָר
קַר הַחֹרֶף, קַר
קַר הַחֹרֶף וְנִשְׁאָר
דּוֹלֵף הַגֶּשֶׁם וְנִגָּר
דּוֹלֵף, דּוֹלֵף
אַךְ אֵין דָּבָר, הַכֹּל חוֹלֵף
בֵּן לִי, בֵּן אוֹנִים
בֵּן לִי, בֵּן זְקוּנִים
וְעֵינַיִם לוֹ יוֹנִים
וְגַם בַּת לִי אַחַת
יְפֵהפִיָּה שְׁחֹרָה כַּדָּת
וְאִשְִּׁתִּי תִּפְאַרְתִּי
עַל פָּנֶיהָ חוּט שָׁנִי
יְרֻקָּה כַּדָּלִיָּה
וּכַגֶּפֶן פּוֹרִיָּה
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּאוֹלוּ
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּלוּלוּ
זַרְעִי וְטַפִּי יַרְבֶּה כַּחוֹל
גַּם יִרְעֶה וְגַם יִמְשֹׁל
עַל כָּל הַר, עַל כָּל גֶּבַע
מִנִּי דָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּאוֹלוּ
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּלוּלוּ
גְּמַלִּי גְּמַלִּי
כּוֹס עָמָל לוֹ וְלִי
צַוָּארוֹ מַה יָּפֶה
פַּעֲמוֹנוֹ גַּם הוּא נָאֶה
אָהֳלִי וּבֵיתִי
וְאִתִּי מִשְׁפַּחְתִּי
פַּת קִבָּר לִי נִשְׁאַר
מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם לְיוֹם מָחָר
[אין המשך]
כּוֹס עָמָל לוֹ וְלִי
צַוָּארוֹ מַה יָּפֶה
פַּעֲמוֹנוֹ גַּם הוּא נָאֶה
אָהֳלִי וּבֵיתִי
וְאִתִּי מִשְׁפַּחְתִּי
פַּת קִבָּר לִי נִשְׁאַר
מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם לְיוֹם מָחָר
[אין המשך]
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי בבית הספרים הלאומי, מחברת 9, עמ' 134.
מאיר נוי העתיק את השיר ממחברתו של דויד מערבי.
גָּמָל גְּמַלִּי
חֲבֵרִי בַּעֲמָלִי...
בֵּן לִי בֶּן אוֹנִים...
יֵשׁ לִי גַּם בַּת אַחַת...
קַר הַחֹרֶף וְנִזְעָם
קַר הַחֹרֶף וְנִסְעָר
יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם וְנִגָּר
דּוֹלֵף דּוֹלֵף
אֵין דָּבָר גַּם זֶה חוֹלֵף
יָבוֹא יוֹם אָבִיב חַם
לַבָּקָר וְלָאָדָם
וּמִרְעֶה בְּשֶׁפַע
מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע
חֲבֵרִי בַּעֲמָלִי...
בֵּן לִי בֶּן אוֹנִים...
יֵשׁ לִי גַּם בַּת אַחַת...
קַר הַחֹרֶף וְנִזְעָם
קַר הַחֹרֶף וְנִסְעָר
יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם וְנִגָּר
דּוֹלֵף דּוֹלֵף
אֵין דָּבָר גַּם זֶה חוֹלֵף
יָבוֹא יוֹם אָבִיב חַם
לַבָּקָר וְלָאָדָם
וּמִרְעֶה בְּשֶׁפַע
מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע
על הגרסה: מתוך עמ' 68 - 69 בפנקס הקטן של הדסה ברלינסקי
הקלטות (2)
על השיר
עובדיה סנדלון למד אותו מאביו, משה סנדלון, אשר לְמָדוֹ בקורס של ההגנה בג'וערה בשנות הארבעים המוקדמות.
השיר לא נדפס בשירוניו של זעירא. בארכיון מרדכי זעירא בספרייה הלאומית נשמר עיבוד של השיר לקול ופסנתר תחת הכותרת "גמלי", ושם רשום שם מחבר המילים: זמיר. השיר נמצא מועתק [עם זיהוי המלחין] גם במחברת של דוד מערבי (שנפטר ב1945) ולכן ספק אם מחבר הטקסט הוא עמנואל זמיר. בקטלוג הספרייה הלאומית רשום "זמירי" (האם משה זמירי מקבוצת הרועים בה היה חבר גם אלכסנדר פן?) אך אפשר שזו טעות ולא ברורה האסמכתא לכך. בתקליט של משה נתנזון, השיר תחת השם "שיר התימני".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.