שִׁירוּ-נָא הַמְּשׁוֹרְרִים
רַק שִׁירִים מְעוֹרְרִים!
שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן!
עִלְזוּ, שִׂמְחוּ, פַּזְּזוּ,
קַוּוּ לְטוֹב, הִתְעוֹזְזוּ!
לָנוּ תִּהְיֶה כָּל אַדְמַת צִיּוֹן.
הוֹי, הַמִּתְאוֹנְנִים!
הוֹי, הַמִּתְלוֹנְנִים!
אַל-נָא תְּמָרְרוּ חַיֵּיכֶם!
חוּשׁוּ, הִתְגּוֹדְדוּ
בֵּין יֶתֶר אֲחֵיכֶם!
חוּשׁוּ, הִתְעוֹדְדוּ
וּבְנוּ אַרְצְכֶם!
עוֹד לֹא פַּסָּה הַתִּקְוָה לִהְיוֹת לְעַם בֶּן-דְּרוֹר;
אָנוּ הִתְחַלְנוּ בַּמִּצְוָה וְאָנוּ בָּהּ נִגְמֹר!שירו נא המשוררים
רק שירים מעוררים,
שירו לנו משירי ציון.
עילזו, שמחו, פזזו
קוו לטוב התעודדו
לנו תהיה כל אדמת ציון.
הוי המתאוננים, הוי המתלוננים-
אל-נא תמררו חייכם.
חושו התגודדו בין יתר אחיכם,
חושו, התעודדו, ובנו ארצכם.
עוד לא אפסה התקווה
להיות לעם בן דרור.
אנו התחלנו במצווה
ואנו אותה נגמור.
|
|
מילים: ישראל דושמן לחן: עממי כתיבה: 1911
|
שִׁירוּ-נָא הַמְּשׁוֹרְרִים רַק שִׁירִים מְעוֹרְרִים! שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן! עִלְזוּ, שִׂמְחוּ, פַּזְּזוּ, קַוּוּ לְטוֹב, הִתְעוֹזְזוּ! לָנוּ תִּהְיֶה כָּל אַדְמַת צִיּוֹן.
הוֹי, הַמִּתְאוֹנְנִים! הוֹי, הַמִּתְלוֹנְנִים! אַל-נָא תְּמָרְרוּ חַיֵּיכֶם! חוּשׁוּ, הִתְגּוֹדְדוּ בֵּין יֶתֶר אֲחֵיכֶם! חוּשׁוּ, הִתְעוֹדְדוּ וּבְנוּ אַרְצְכֶם!
עוֹד לֹא פַּסָּה הַתִּקְוָה לִהְיוֹת לְעַם בֶּן-דְּרוֹר; אָנוּ הִתְחַלְנוּ בַּמִּצְוָה וְאָנוּ בָּהּ נִגְמֹר! שירו נא המשוררים רק שירים מעוררים, שירו לנו משירי ציון.
עילזו, שמחו, פזזו קוו לטוב התעודדו לנו תהיה כל אדמת ציון.
הוי המתאוננים, הוי המתלוננים- אל-נא תמררו חייכם. חושו התגודדו בין יתר אחיכם, חושו, התעודדו, ובנו ארצכם. עוד לא אפסה התקווה להיות לעם בן דרור. אנו התחלנו במצווה ואנו אותה נגמור.
פרטים נוספים
|
הנוסח המקורי
|
שִׁירוּ נָא הַמְּשׁוֹרְרִים רַק שִׁירִים מְעוֹרְרִים שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן עִלְזוּ, שִׂמְחוּ וּפַזְּזוּ קַוּוּ לְטוֹב, הִתְעַזְּזוּ לָנוּ עוֹד תְּהִי כָּל אַדְמַת צִיּוֹן
הוֹ הַמְּקוֹנְנִים! הוֹ הַמִּתְאוֹנְנִים! אַל תְּמָרְרוּ חַיֵּיכֶם חוּשׁוּ, הִתְגּוֹדְדוּ בֵּין יֶתֶר אֲחֵיכֶם חוּשׁוּ, הִתְעוֹדְדוּ לִבְנוֹת אֶת אַרְצְכֶם
עוֹד לֹא פָּסְקָה הַתִּקְוָה הֱיוֹת לְעַם בֶּן דְּרוֹר אָנוּ הִתְחַלְנוּ בַּמִּצְוָה וְאָנוּ אוֹתָהּ נִגְמֹר שירו נא המשוררים רק שירים מעוררים שירו לנו משירי ציון עילזו, שימחו ופזזו קוו לטוב, התעזזו לנו עוד תהי כל אדמת ציון
הו המקוננים! הו המתאוננים! אל תמררו חייכם חושו, התגודדו בין יתר אחיכם חושו, התעודדו לבנות את ארצכם
עוד לא פסקה התקווה היות לעם בן דרור אנו התחלנו במצווה ואנו אותה נגמור
פרטים נוספים
על הגרסה: כפי שמצוטט מתוך המקור ב"סנונית" אצל: עוזי שביט, חרוז ומשמעות: עיונים בפואטיקה היסטורית של השירה העברית (ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג), עמ' 38.
|
וריאנט של הנוסח המקורי מפי חנה וייס
|
[בית אחרון] עוֹד לֹא אָפְסָה הַתִּקְוָה [בית אחרון] עוד לא אפסה התקווה
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך הקלטה בבית הספרים הלאומי.
|
|
 |
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע שנת הקלטה: 2008 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי

|
|
ביצוע: מנחם בן-משהשנת הקלטה: 7.6.1975
השיר הוקלט בתכנית רדיו לזכרו של שמשון כוכב, אספן שירים עתיקים שנפל במלחמת יום הכיפורים.
ביצוע: משה חבצלתשנת הקלטה: 8.5.1970
מקור: הספרייה הלאומיתפרטים נוספים על ההקלטה ראו
באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין
להקלטה המלאה.
עוזי שביט, חרוז ומשמעות: עיונים בפואטיקה היסטורית של השירה העברית (ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג), עמ' 38:
שיר זה - שנכתב בשנת 1911 ונדפס באותה שנה עצמה על-ידי קדיש יהודה סילמן בחוברת מס' 5 של הוצאת "סנונית" (ירושלים) שכותרתה "שירי עם", הוא חיקוי ישיר של "ברכת עם".
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.