הקטן
גופן
הגדל
גופן
לא רוצה בנים
הָיֹה הָיְתָה יַלְדָּה נֶחְמֶדֶת בְּמוֹשָׁב וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת אֲבָל הִיא הָיְתָה בּוֹדֶדֶת לֹא יָדְעָה בָּנִים מֵאָז סִיְּמָה אֶת בֵּית הַסֵּפֶר כָּל הָעֵת עִיְּנָה בַּסֵּפֶר כָּל הַשְּׁאָר עָפָר וָאֵפֶר בְּעִקָּר בָּנִים לֹא לֹא לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה לֹא לֹא לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה בָּנִים הִיא עָבְדָה בְּגַן הַיֶּרֶק שָׁם גָּדְלָה טֻפְּחָה כַּסֶּלֶק עַל לֶחְיָהּ עָלָה קְצָת סֹמֶק בַּת ט"ו שָׁנִים הִיא רָאֲתָה אֵיךְ פָּר בָּעֵדֶר הִיא אָמְרָה זֶה לֹא בְּסֵדֶר וּמֵאָז נָדְרָה הַנֵּדָר לֹא רוֹצָה בָּנִים לֹא לֹא לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה לֹא לֹא לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה בָּנִים כָּל בַּחוּרֵי צְרִיפֵי הַנַּחַ"ל לֹא שָׂבְעוּ מִמֶּנָּה נַחַת וְכֹה סָחוּ בַּמִּקְלַחַת מַה הָעִנְיָנִים זֹאת הַיְּפֵיפִיָּה הֵלֵנָה מִי יָעֵז וִינַשְּׁקֶנָּה הִיא תִּזְרֹק אוֹתו מִמֶּנָּה פַּס עֵל הַבָּנִים לֹא לֹא לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה לֹא לֹא לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה בָּנִים אַךְ יוֹם אֶחָד בַּצָּהֳרַיִם בָּאוֹטוֹבּוּס שֶׁל שָׁעָה שְׁתַּיִם גְּבַהּ קוֹמָה וּכְחֹל עֵינַיִם עֶלֶם חֲמוּדוֹת חֶבְרַיָּא בְּאוֹתוֹ הַלַּיִל בְּשָׂדֶה רָחוֹק בִּלְּתָה הִיא נֶאֶלְצָה אוֹתָהּ בַּת-חַיִל בָּנוּ לְהוֹדוֹת כֵּן כֵּן כֵּן רוֹצָה כֵּן רוֹצָה כֵּן כֵּן כֵּן רוֹצָה כֵּן רוֹצָה כֵּן רוֹצָה בָּנִים!היה הייתה ילדה נחמדת במושב ושמו מולדת אבל היא הייתה בודדת לא ידעה בנים מאז סיימה את בית הספר כל העת עיינה בספר כל השאר עפר ואפר בעיקר בנים לא לא לא רוצה לא רוצה לא לא לא רוצה לא רוצה בנים היא עבדה בגן הירק שם גדלה טופחה כסלק על לחיה עלה קצת סומק בת ט"ו שנים היא ראתה אך פר בעדר היא אמרה זה לא בסדר ומאז נדרה הנדר לא רוצה בנים לא לא לא רוצה לא רוצה לא לא לא רוצה לא רוצה בנים כל בחורי צריפי הנח"ל לא שבעו ממנה נחת וכה סחו במקלחת מה העניינים זאת היפיפיה הלנה מי יעז וינשקנה היא תזרוק אותו ממנה פס על הבנים לא לא לא רוצה לא רוצה לא לא לא רוצה לא רוצה בנים אך יום אחד בצהריים באוטובוס של שעה שתיים גבה קומה וכחול עיניים עלם חמודות חבריא באותו הליל בשדה רחוק בלתה היא נאלצה אותה בת-חיל בנו להודות כן כן כן רוצה כן רוצה כן כן כן רוצה כן רוצה כן רוצה בנים!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: דן בקר
לחן: לא ידוע

הָיֹה הָיְתָה יַלְדָּה נֶחְמֶדֶת
בְּמוֹשָׁב וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת
אֲבָל הִיא הָיְתָה בּוֹדֶדֶת
לֹא יָדְעָה בָּנִים

מֵאָז סִיְּמָה אֶת בֵּית הַסֵּפֶר
כָּל הָעֵת עִיְּנָה בַּסֵּפֶר
כָּל הַשְּׁאָר עָפָר וָאֵפֶר
בְּעִקָּר בָּנִים

לֹא לֹא לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה
לֹא לֹא לֹא רוֹצָה
לֹא רוֹצָה בָּנִים

הִיא עָבְדָה בְּגַן הַיֶּרֶק
שָׁם גָּדְלָה טֻפְּחָה כַּסֶּלֶק
עַל לֶחְיָהּ עָלָה קְצָת סֹמֶק
בַּת ט"ו שָׁנִים

הִיא רָאֲתָה אֵיךְ פָּר בָּעֵדֶר
הִיא אָמְרָה זֶה לֹא בְּסֵדֶר
וּמֵאָז נָדְרָה הַנֵּדָר
לֹא רוֹצָה בָּנִים

לֹא לֹא לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה
לֹא לֹא לֹא רוֹצָה
לֹא רוֹצָה בָּנִים

כָּל בַּחוּרֵי צְרִיפֵי הַנַּחַ"ל
לֹא שָׂבְעוּ מִמֶּנָּה נַחַת
וְכֹה סָחוּ בַּמִּקְלַחַת
מַה הָעִנְיָנִים

זֹאת הַיְּפֵיפִיָּה הֵלֵנָה
מִי יָעֵז וִינַשְּׁקֶנָּה
הִיא תִּזְרֹק אוֹתו מִמֶּנָּה
פַּס עֵל הַבָּנִים

לֹא לֹא לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה
לֹא לֹא לֹא רוֹצָה
לֹא רוֹצָה בָּנִים

אַךְ יוֹם אֶחָד בַּצָּהֳרַיִם
בָּאוֹטוֹבּוּס שֶׁל שָׁעָה שְׁתַּיִם
גְּבַהּ קוֹמָה וּכְחֹל עֵינַיִם
עֶלֶם חֲמוּדוֹת

חֶבְרַיָּא בְּאוֹתוֹ הַלַּיִל
בְּשָׂדֶה רָחוֹק בִּלְּתָה הִיא
נֶאֶלְצָה אוֹתָהּ בַּת-חַיִל
בָּנוּ לְהוֹדוֹת

כֵּן כֵּן כֵּן רוֹצָה כֵּן רוֹצָה
כֵּן כֵּן כֵּן רוֹצָה כֵּן רוֹצָה
כֵּן רוֹצָה בָּנִים!
היה הייתה ילדה נחמדת
במושב ושמו מולדת
אבל היא הייתה בודדת
לא ידעה בנים

מאז סיימה את בית הספר
כל העת עיינה בספר
כל השאר עפר ואפר
בעיקר בנים

לא לא לא רוצה לא רוצה
לא לא לא רוצה
לא רוצה בנים

היא עבדה בגן הירק
שם גדלה טופחה כסלק
על לחיה עלה קצת סומק
בת ט"ו שנים

היא ראתה אך פר בעדר
היא אמרה זה לא בסדר
ומאז נדרה הנדר
לא רוצה בנים

לא לא לא רוצה לא רוצה
לא לא לא רוצה
לא רוצה בנים

כל בחורי צריפי הנח"ל
לא שבעו ממנה נחת
וכה סחו במקלחת
מה העניינים

זאת היפיפיה הלנה
מי יעז וינשקנה
היא תזרוק אותו ממנה
פס על הבנים

לא לא לא רוצה לא רוצה
לא לא לא רוצה
לא רוצה בנים

אך יום אחד בצהריים
באוטובוס של שעה שתיים
גבה קומה וכחול עיניים
עלם חמודות

חבריא באותו הליל
בשדה רחוק בלתה היא
נאלצה אותה בת-חיל
בנו להודות

כן כן כן רוצה כן רוצה
כן כן כן רוצה כן רוצה
כן רוצה בנים!


 פרטים נוספים


מאתר "כיפה" לפי תקליט האחים והאחיות

בַּחוּרָה אַחַת נֶחְמֶדֶת
‏מִמּוֹשָׁב שֶׁשְּׁמוֹ מוֹלֶדֶת
הִיא עָבְדָה בְּגַן הַיֶּרֶק
לֹא רוֹצָה בָּנִים.

‏רָאֲתָה הִיא פָּר בָּעֵדֶר
וְאָמְרָה זֶה לֹא בְּסֵדֶר
וּמֵאָז נָדְרָה הִיא נֵדֶר
לֹא רוֹצָה בָּנִים

פזמון: לֹא, לֹא לֹא! רוֹצָה
לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה
לֹא לֹא לֹא רוֹצָה
לֹא רוֹצָה בָּנִים.

‏זֶה הָיָה ‏בַּצָּהֳרַיִם
‏בָּאוֹטוֹבּוּס שֶׁל שָׁעָה שְׁתַּיִם
הוּא הָיָה יְפֵה עֵינַיִם
עֶלֶם חֲמוּדוֹת

הֵם ‏טִיְּלוּ אוֹתוֹ הַלַּיִל
בֵּין גְּדֵרוֹת וּבֵין הַתַּיִל
נֶאֶלְצָה אָז בַּת הַחַיִל
לָנוּ ‏לְהוֹדוֹת

כֵּן! כֵּן כֵּן רוֹצָה
כֵּן רוֹצָה כֵּן רוֹצָה
כֵּן כֵּן כֵּן רוֹצָה
‏ כֵּן רוֹצָה בָּנִים
בחורה אחת נחמדת
‏ממושב ששמו מולדת
היא עבדה בגן הירק
לא רוצה בנים.

‏ראתה היא פר בעדר
ואמרה זה לא בסדר
ומאז נדרה היא נדר
לא רוצה בנים

פזמון: לא, לא לא! רוצה
לא רוצה לא רוצה
לא לא לא רוצה
לא רוצה בנים.

‏זה היה ‏בצהריים
‏באוטובוס של שעה שתים
הוא היה יפה עיניים
עלם חמודות

הם ‏טיילו אותו הליל
בין גדרות ובין התיל
נאלצה אז בת החיל
לנו ‏להודות

כן! כן כן רוצה
כן רוצה כן רוצה
כן כן כן רוצה
‏כן רוצה ‏בנים


מפי משה בן-יוסף (תוכי) תוכן רגיש

[בית אמצעי]
אָז כָּל בַּחוּרֵי הַנַּחַ"ל
לֹא שָׂבְעוּ מִמֶּנָּה נַחַת
וְהֶחְלִיטוּ בַּמִּקְלַחַת: מַה הָעִנְיָנִים?

זוֹ הַנַּעֲרָה הִנֵּה נָא
אֶחָד יִגַּשׁ וִינַשְּׁקֶנָּה
הִיא נָתְנָה לוֹ בַּשִּׁנַּיִם
פְלַאסְק עַל הַפָּנִים.
[בית אמצעי]
אז כל בחורי הנח"ל
לא שבעו ממנה נחת
והחליטו במקלחת: מה העניינים?

זו הנערה הנה נא
אחד יגש וינשקנה
היא נתנה לו בשיניים
פלאסק על הפנים.


 פרטים נוספים
ביצוע: דן בקר
שנת הקלטה: 4.2.2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הקלטה ביתית מפי המחבר



על השיר

מושר לאותו לחן כמו "שיר ערש טורקי".

כותב השיר נחשף בינואר 2015 בעקבות מייל שהגיע לזֶמֶרֶשֶׁת:

השיר על "ילדה נחמדת במושב ושמו מולדת" וכו' הוא אכן לפי השיר הלועזי "שיר ערש תורכי". השם של הכותב הוא דָּן בֶּקֶר, והשיר נכתב כשדן היה שם במסגרת הנח"ל, בשנת 1953/4.

זכור לי שהשיר כיכב במקלחות הציבוריות שהיו נהוגות אז. הנחלא"ים שרו את השיר בצעדות ובכנסים וכך הוא נקלט. המילים שונו פה ושם על ידי השָרִים.

כל האינפורציה הנ"ל ידועה לי כי אני כתבתי אותו שם ושרתי אותו במסיבת הגמר של גרעין הנח"ל.

דן בקר

מספר נחומי הר ציון: "שיר זה זכור לי היטב מנעוריי, מתנועת הנוער. שרנו בהנאה."

השיר נכלל בתקליט "בן לוקח בת" של האחים והאחיות בשנת 1982.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם