אֲדָמָה-אַדְמָתִי, רַחוּמָה עַד-מוֹתִי, רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ, רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ. אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם שֶׁאָדַם וְנָדַם עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה! הַמָּחוֹל בְּגַלִּים יְעַגֵּל עִגּוּלִים. עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, לָעַד בְּחַרְתִּיָּה עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, בְּחַרְתִּיָּה! בְּיוֹמִי וְלֵילִי לִי יֵהוֹד עֲמָלִי עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה! כָּאן צַמְּרוֹת הַזֵּיתִים מְזַמְּרוֹת: זֶה בֵּיתִי, אֶבֶן-אֶבֶן תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ, תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ. הֶרָה, הוֹרָה שֶׁלִּי, יְבוּלַי מַבְשִׁילִים עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה! בִּשְׁבוּעָה לוֹהֲטָה אַתְּ שְׁבוּיָה לִי עַתָּה. זֶה הַלֵּב אֶת נִדְרוֹ לֹא יַרְתִּיעַ, זֶה הַלֵּב לֹא יַרְתִּיעַ. כִּי צִוַּנִי חֵרוּת הָאָדָם הַפָּשׁוּט עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!אדמה-אדמתי, רחומה עד-מותי, רוח רב חרבונייך הרתיח, רוח רב הרתיח. אירשתיך לי בדם שאדם ונדם על גבעות שיח' אבריק וחרתייה! המחול בגלים יעגל עיגולים. עורי, שמש, לעד בחרתייה עורי, שמש, בחרתייה! ביומי ולילי לי יהוד עמלי על גבעות שיח' אבריק וחרתייה! כאן צמרות הזיתים מזמרות: זה ביתי, אבן-אבן תלחש: הכרתיהו, תלחש: הכרתיהו. הרה, הורה שלי, יבולי מבשילים על גבעות שיח' אבריק וחרתייה! בשבועה לוהטה את שבויה לי עתה. זה הלב את נדרו לא ירתיע, זה הלב לא ירתיע. כי ציווני חרות האדם הפשוט על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!

מפה ערבית בתעתיק לטיני של אזור טבעון משנת 1880. למטה במרכז - שיח' אבריק; למעלה משמאל - חַ'רְתִ'יֶה (Kharthiyeh, העיצור th - ث בערבית - אינו קיים בעברית, אך צלילו בין תי"ו לסמ"ך).