אֲדָמָה-אַדְמָתִי,
רַחוּמָה עַד-מוֹתִי,
רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ,
רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ.
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם
שֶׁאָדַם וְנָדַם
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!
הַמָּחוֹל בְּגַלִּים
יְעַגֵּל עִגּוּלִים.
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, לָעַד בְּחַרְתִּיָּה
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, בְּחַרְתִּיָּה!
בְּיוֹמִי וְלֵילִי
לִי יֵהוֹד עֲמָלִי
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!
כָּאן צַמְּרוֹת הַזֵּיתִים
מְזַמְּרוֹת: זֶה בֵּיתִי,
אֶבֶן-אֶבֶן תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ,
תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ.
הֶרָה, הוֹרָה שֶׁלִּי,
יְבוּלַי מַבְשִׁילִים
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!
בִּשְׁבוּעָה לוֹהֲטָה
אַתְּ שְׁבוּיָה לִי עַתָּה.
זֶה הַלֵּב אֶת נִדְרוֹ לֹא יַרְתִּיעַ,
זֶה הַלֵּב לֹא יַרְתִּיעַ.
כִּי צִוַּנִי חֵרוּת
הָאָדָם הַפָּשׁוּט
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!אדמה-אדמתי,
רחומה עד-מותי,
רוח רב חרבונייך הרתיח,
רוח רב הרתיח.
אירשתיך לי בדם
שאדם ונדם
על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!
המחול בגלים
יעגל עיגולים.
עורי, שמש, לעד בחרתייה
עורי, שמש, בחרתייה!
ביומי ולילי
לי יהוד עמלי
על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!
כאן צמרות הזיתים
מזמרות: זה ביתי,
אבן-אבן תלחש: הכרתיהו,
תלחש: הכרתיהו.
הרה, הורה שלי,
יבולי מבשילים
על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!
בשבועה לוהטה
את שבויה לי עתה.
זה הלב את נדרו לא ירתיע,
זה הלב לא ירתיע.
כי ציווני חרות
האדם הפשוט
על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!
|
|
מילים: אלכסנדר פן לחן: מרדכי זעירא כתיבה: 1941
|
אֲדָמָה-אַדְמָתִי, רַחוּמָה עַד-מוֹתִי, רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ, רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ. אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם שֶׁאָדַם וְנָדַם עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!
הַמָּחוֹל בְּגַלִּים יְעַגֵּל עִגּוּלִים. עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, לָעַד בְּחַרְתִּיָּה עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, בְּחַרְתִּיָּה! בְּיוֹמִי וְלֵילִי לִי יֵהוֹד עֲמָלִי עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!
כָּאן צַמְּרוֹת הַזֵּיתִים מְזַמְּרוֹת: זֶה בֵּיתִי, אֶבֶן-אֶבֶן תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ, תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ. הֶרָה, הוֹרָה שֶׁלִּי, יְבוּלַי מַבְשִׁילִים עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!
בִּשְׁבוּעָה לוֹהֲטָה אַתְּ שְׁבוּיָה לִי עַתָּה. זֶה הַלֵּב אֶת נִדְרוֹ לֹא יַרְתִּיעַ, זֶה הַלֵּב לֹא יַרְתִּיעַ. כִּי צִוַּנִי חֵרוּת הָאָדָם הַפָּשׁוּט עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה! אדמה-אדמתי, רחומה עד-מותי, רוח רב חרבונייך הרתיח, רוח רב הרתיח. אירשתיך לי בדם שאדם ונדם על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!
המחול בגלים יעגל עיגולים. עורי, שמש, לעד בחרתייה עורי, שמש, בחרתייה! ביומי ולילי לי יהוד עמלי על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!
כאן צמרות הזיתים מזמרות: זה ביתי, אבן-אבן תלחש: הכרתיהו, תלחש: הכרתיהו. הרה, הורה שלי, יבולי מבשילים על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!
בשבועה לוהטה את שבויה לי עתה. זה הלב את נדרו לא ירתיע, זה הלב לא ירתיע. כי ציווני חרות האדם הפשוט על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!
פרטים נוספים
|
שיבוש נפוץ
|
[בית שני, שורות 3-4] אוֹרִי, שֶׁמֶשׁ, לָעַד בְּחַרְתִּיָּה אוֹרִי, שֶׁמֶשׁ, בְּחַרְתִּיָּה! [בית שני, שורות 3-4] אורי, שמש, לעד בחרתייה אורי, שמש, בחרתייה!
פרטים נוספים
על הגרסה: כך נדפס בשירונים שונים ואף בספר "לילה לילה", משיריו של מרדכי זעירא, ומבצעים רבים הקליטו את השיר בנוסח זה.
|
|
 |
|
ביצוע: נעמי צורי,
תזמורת קול ישראלעיבוד: שבתי פטרושקהשנת הקלטה: 13.7.1956
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מנצח: שבתי פטרושקה
ביצוע: האירוסים - זמרי בית אלפאעיבוד: עוזי אסנרשנת הקלטה: 2012
מקור: האלבום הרביעי של להקת האירוסים "סוד הגעגוע"
סולן: חיים עינב.
תודה ללהקת האירוסים על ההקלטה
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירועשנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 2
מועצה מקומית אזור, 13.12.07
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
ביצוע: ילדי כפר-עציוןשנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.
סיפור השיר מפי שרה זעירא (לחצו על הקישור להאזנה).
תמלול (ערוך) של דברי שרה זעירא:
ציפורה זייד היתה באה משיח' אברק לתל אביב, אל מרדכי זעירא ואלכסנדר פן. היא היתה מביאה איתה קופסת נעליים ובקופסה מעט שזיפים, כמה ביצים, לפעמים פרוסת עוגה שאפתה, כמה לימונים. היא ביקשה שיכתבו את השיר כי אם לא, משימת חייה לא תושלם. וכך היה.
הנ"ל מתוך ערב שירי זעירא שנערך ב-11 ביוני 1976, במדרשה למורים וגננות בשדה בוקר ע"י נחומי הרציון ובהשתתפות שרה זעירא ז"ל, מי שהייתה אשתו של מרדכי זעירא.
תודה לנחומי הרציון ויובל זעירא על ההקלטה.
קראו את כתבתו של יהודה זיו "היכן הן גִּבְעוֹת שֵׁיךְ-אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה?" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת" (17.12.2012).
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
מפה ערבית בתעתיק לטיני של אזור טבעון משנת 1880. למטה במרכז - שיח' אבריק; למעלה משמאל - חַ'רְתִ'יֶה (Kharthiyeh, העיצור th - ث בערבית - אינו קיים בעברית, אך צלילו בין תי"ו לסמ"ך).
תודה לגדעון צור ולמרכז למיפוי ישראל