חד גדיא

העתקת מילות השיר

הַאֲזִינוּ חֶבְרַיָּא מַעֲשֶׂה בְּחַד גַּדְיָא הַסִּפּוּר אִישׁ לֹא בָּדָה כָּךְ כָּתוּב בַּהַגָּדָה! חַד גַּדְיָא... אַבָּא אֶל הַשּׁוּק הָלַךְ וְקָנָה גְּדִי צַח וָרַךְ זֶה הַגְּדִי, גְּדִי עִזִּים הוּא קָנָה בִּשְׁנֵי זוּזִים. חַד גַּדְיָא... הֶחָתוּל אֲרֹךְ שָׂפָם מַחְשָׁבָה רָעָה זָמַם אֶת הַגְּדִי תָּפַס בַּכַּף וְטָרוֹף אוֹתוֹ טָרַף! חַד גַּדְיָא... זֹאת רָאָה וְהִתְמַרְמֵר הַכְּלַבְלַב שֶׁבֶּחָצֵר לַזּוֹלֵל הוּא לֹא סָלַח וְנָשׁוֹךְ אוֹתוֹ נָשַׁךְ! חַד גַּדְיָא... מִן הַחוּץ זִנֵּק מַקֵּל עַל הַכֶּלֶב הִתְנַפֵּל וּבְשֶׁצֶף רַב חָבַט וְהִכָּה בּוֹ מִכָּל צַד! חַד גַּדְיָא... הִשְׁתּוֹלֵל אָז שְׁבִיב הָאֵשׁ בַּמַּקֵּל לִנְקֹם בִּקֵּשׁ הִתְלַקֵּחַ פִּיף וּפָּף הַמַּקֵּל כָּלִיל נִשְׂרַף! חַד גַּדְיָא... שֶׁטֶף מַיִם, מַיִם גַּל עַל הָאֵשׁ קָפַץ חִישׁ קַל הִשְׂתָּרֵעַ רֶגַע קָט וְהָאֵשׁ כָּבְתָה מִיָּד! חַד גַּדְיָא... בָּא הַשּׁוֹר אֶל הָאֲגַם כָּל הַמַּיִם הוּא לָגַם כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בּוֹ הוּא הִכְנִיס אֶל תּוֹךְ קִרְבּוֹ! חַד גַּדְיָא... הַטַּבָּח בָּחַר קָרְבָּן אֶת הַשּׁוֹר הַגַּרְגְּרָן הוּא הִשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין אֲרוּחַת בָּשָׂר הֵכִין! חַד גַּדְיָא... מִשָּׁמַיִם בָּא מַלְאָךְ וְהִפִּיל אֶת הַטַּבָּח שֶׁמֵּאֵן רוּחוֹ עָצוֹר וְשָׁחַט אָז אֶת הַשּׁוֹר! חַד גַּדְיָא... בַּשָּׁמַיִם קוֹל יִקְרָא: "קֵץ לָרֶשַׁע קֵץ לָרַע מִן הָאָרֶץ שֹׁד יִתַּם וְשָׁלוֹם עַל הָעוֹלָם"! חַד גַּדְיָא... האזינו חבריא מעשה בחד גדיא הסיפור איש לא בדה כך כתוב בהגדה! חד גדיא... אבא אל השוק הלך וקנה גדי צח ורך זה הגדי, גדי עיזים הוא קנה בשני זוזים. חד גדיא... החתול ארוך שפם מחשבה רעה זמם את הגדי תפס בכף וטרוף אותו טרף ! חד גדיא... זאת ראה והתמרמר הכלבלב שבחצר לזולל הוא לא סלח ונשוך אותו נשך ! חד גדיא... מן החוץ זינק מקל על הכלב התנפל ובשצף רב חבט והכה בו מכל צד! חד גדיא... השתולל אז שביב האש במקל לנקום ביקש התלקח פיף ופף המקל כליל נשרף! חד גדיא... שטף מים, מים גל על האש קפץ חיש קל השתרע רגע קט והאש כבתה מיד! חד גדיא... בא השור אל האגם כל המים הוא לגם כל המים אשר בו הוא הכניס אל תוך קרבו! חד גדיא... הטבח בחר קרבן את השור הגרגרן הוא השחיז את הסכין ארוחת בשר הכין! חד גדיא... משמים בא מלאך והפיל את הטבח שמאן רוחו עצור ושחט אז את השור! חד גדיא... בשמים קול יקרא: "קץ לרשע קץ לרע מן הארץ שוד ייתם ושלום על העולם"! חד גדיא...
מילים: בנימין כספי
לחן: משה ביק
כתיבה: 1937

הַאֲזִינוּ חֶבְרַיָּא
מַעֲשֶׂה בְּחַד גַּדְיָא
הַסִּפּוּר אִישׁ לֹא בָּדָה
כָּךְ כָּתוּב בַּהַגָּדָה!

חַד גַּדְיָא...

אַבָּא אֶל הַשּׁוּק הָלַךְ
וְקָנָה גְּדִי צַח וָרַךְ
זֶה הַגְּדִי, גְּדִי עִזִּים
הוּא קָנָה בִּשְׁנֵי זוּזִים.

חַד גַּדְיָא...

הֶחָתוּל אֲרֹךְ שָׂפָם
מַחְשָׁבָה רָעָה זָמַם
אֶת הַגְּדִי תָּפַס בַּכַּף
וְטָרוֹף אוֹתוֹ טָרַף!

חַד גַּדְיָא...

זֹאת רָאָה וְהִתְמַרְמֵר
הַכְּלַבְלַב שֶׁבֶּחָצֵר
לַזּוֹלֵל הוּא לֹא סָלַח
וְנָשׁוֹךְ אוֹתוֹ נָשַׁךְ!

חַד גַּדְיָא...

מִן הַחוּץ זִנֵּק מַקֵּל
עַל הַכֶּלֶב הִתְנַפֵּל
וּבְשֶׁצֶף רַב חָבַט
וְהִכָּה בּוֹ מִכָּל צַד!

חַד גַּדְיָא...

הִשְׁתּוֹלֵל אָז שְׁבִיב הָאֵשׁ
בַּמַּקֵּל לִנְקֹם בִּקֵּשׁ
הִתְלַקֵּחַ פִּיף וּפָּף
הַמַּקֵּל כָּלִיל נִשְׂרַף!

חַד גַּדְיָא...


שֶׁטֶף מַיִם, מַיִם גַּל
עַל הָאֵשׁ קָפַץ חִישׁ קַל
הִשְׂתָּרֵעַ רֶגַע קָט
וְהָאֵשׁ כָּבְתָה מִיָּד!

חַד גַּדְיָא...

בָּא הַשּׁוֹר אֶל הָאֲגַם
כָּל הַמַּיִם הוּא לָגַם
כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בּוֹ
הוּא הִכְנִיס אֶל תּוֹךְ קִרְבּוֹ!

חַד גַּדְיָא...

הַטַּבָּח בָּחַר קָרְבָּן
אֶת הַשּׁוֹר הַגַּרְגְּרָן
הוּא הִשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין
אֲרוּחַת בָּשָׂר הֵכִין!

חַד גַּדְיָא...

מִשָּׁמַיִם בָּא מַלְאָךְ
וְהִפִּיל אֶת הַטַּבָּח
שֶׁמֵּאֵן רוּחוֹ עָצוֹר
וְשָׁחַט אָז אֶת הַשּׁוֹר!

חַד גַּדְיָא...

בַּשָּׁמַיִם קוֹל יִקְרָא:
"קֵץ לָרֶשַׁע קֵץ לָרַע
מִן הָאָרֶץ שֹׁד יִתַּם
וְשָׁלוֹם עַל הָעוֹלָם"!

חַד גַּדְיָא...

האזינו חבריא
מעשה בחד גדיא
הסיפור איש לא בדה
כך כתוב בהגדה!

חד גדיא...

אבא אל השוק הלך
וקנה גדי צח ורך
זה הגדי, גדי עיזים
הוא קנה בשני זוזים.

חד גדיא...

החתול ארוך שפם
מחשבה רעה זמם
את הגדי תפס בכף
וטרוף אותו טרף !

חד גדיא...

זאת ראה והתמרמר
הכלבלב שבחצר
לזולל הוא לא סלח
ונשוך אותו נשך !

חד גדיא...

מן החוץ זינק מקל
על הכלב התנפל
ובשצף רב חבט
והכה בו מכל צד!

חד גדיא...

השתולל אז שביב האש
במקל לנקום ביקש
התלקח פיף ופף
המקל כליל נשרף!

חד גדיא...


שטף מים, מים גל
על האש קפץ חיש קל
השתרע רגע קט
והאש כבתה מיד!

חד גדיא...

בא השור אל האגם
כל המים הוא לגם
כל המים אשר בו
הוא הכניס אל תוך קרבו!

חד גדיא...

הטבח בחר קרבן
את השור הגרגרן
הוא השחיז את הסכין
ארוחת בשר הכין!

חד גדיא...

משמים בא מלאך
והפיל את הטבח
שמאן רוחו עצור
ושחט אז את השור!

חד גדיא...

בשמים קול יקרא:
"קץ לרשע קץ לרע
מן הארץ שוד ייתם
ושלום על העולם"!

חד גדיא...




נוסח שהלחין נחום נרדי   העתקת מילות השיר

 



הַאֲזִינוּ חֶבְרָיָה...

אָבִינוּ הַזָּקֵן הָלַךְ
וְקָנָה לוֹ גְּדִי רַךְ
זֶה הַגָּד-גְּדִי עִזִּים
הוּא קָנָה בִּשְׁנֵי זוּזִים

הֶחָתוּל עִם הַשָּׂפָם
מַחְשָׁבָה רָעָה זָמַם
אֶת הַגְּדִי תָּפַס בְּכַף
וְאַחַר אוֹתוֹ טָרַף

זֹאת רָאָה וְהִתְמַרְמֵר...

מִן הַחוּץ זִנֵּק מַקֵּל
עַל הַכֶּלֶב הִתְנַפֵּל
וּבְקֶצֶף הוּא חָבַט
וְהִרְבִּיץ בּוֹ מִכָּל צַד

הִשְׁתּוֹלֵל אָז שְׁבִיב הָאֵשׁ
בַּמַּקֵּל לִנְקֹם בִּקֵּשׁ
הִתְלַקֵּח וְנָשַׁף
הַמַּקֵּל כֻּלּוֹ נִשְׂרַף

שֶׁטֶף-מַיִם מַכֶּה גַּל
עַל הָאֵשׁ קָפַץ חִישׁ-קַל
הִשְׂתָּרֵעַ רֶגַע קָט
וְהָאֵשׁ כָּבְתָה מִיָּד

בָּא הַשּׁוֹר אֶל הָאֲגַם
אֶת הַמַּיִם הוּא לָגַם
אַף טִפָּה לֹא הִשְׁאִיר בּוֹ
וְהֵגִיחַ אֶל קִרְבּוֹ

הַטַּבָּח בָּחַר קָרְבָּן
אֶת הַשּׁוֹר הַגַּרְגְּרָן
וַיַּשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין
אֲרוּחַת בָּשָׂר הֵכִין

מִשָּׁמַיִם בָּא מַלְאָךְ
וְהִפִּיל אֶת הַטַּבָּח
שֶׁמֵּאֵן רוּחוֹ עֲצֹר
וְהִכְרִיעַ אֶת הַשּׁוֹר

מֵרָקִיעַ קוֹל יִקְרָא:
קֵץ לָרֶשַׁע, קֵץ לָרַע
מִן הָאָרֶץ שֹׁד יִתַּם
וְשָׁלוֹם עַל הָעוֹלָם
האזינו חבריה...

אבינו הזקן הלך
וקנה לו גדי רך
זה הגד-גדי עזים
הוא קנה בשני זוזים

החתול עם השפם
מחשבה רעה זמם
את הגדי תפס בכף
ואחר אותו טרף

זאת ראה והתמרמר...

מן החוץ זינק מקל
על הכלב התנפל
ובקצף הוא חבט
והרביץ בו מכל צד

השתולל אז שביב האש
במקל לנקום ביקש
התלקח ונשף
המקל כליל נשרף

שטף-מים מכה גל
על האש קפץ חיש-קל
השתרע רגע קט
והאש כבתה מיד

בא השור אל האגם
את המים הוא לגם
אף טיפה לא השאיר בו
והגיח אל קרבו

הטבח בחר קורבן
את השור הגרגרן
וישחיז את הסכין
ארוחת בשר הכין

משמיים בא מלאך
והפיל את הטבח
שמאן רוחו עצור
והכריע את השור

מרקיע קול יקרא:
קץ לרשע, קץ לרע
מן הארץ שוד ייתם
ושלום על העולם




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

דודו זכאי 
עיבוד: דב כרמל

הוקלט כליווי להצגת "חד גדיא" בסדרי הפסח בקיבוץ דליה.

הקלטות נוספות

על השיר

המילים נדפסו לראשונה ב"דבר לילדים" בתאריך 25.3.1937, י"ג בניסן תרצ"ז. (על שער העיתון נדפס התאריך י"ג בניסן תרצ"ג, אך זהו כנראה שיבוש, משום שבשנת 1933 העיתון עוד לא נוסד והיה רק "מוסף לילדים" כחלק מעיתון "דבר"). 

במקומות רבים השיר מיוחס בטעות ללאה גולדברג, ושֵם המלחין נפקד או שגוי (אורי גבעון ואחרים). במאי 2011 קיבלנו ממשפחתו של משה ביק את תווי השיר בכתב-ידו של המלחין.

למידע נוסף על השיר, ראו:

לביצועים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

כתב ידו של משה ביק, כפי שקיבלנו מהמשפחה. (תודה לאילנה וליוסי שני [האחיין של ביק])




תווים  





מילים  


מתוך: "דבר לילדים"
תגיות




עדכון אחרון: 18.06.2023 14:59:27


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: