מילים (9 גרסאות)

אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ הִבְטַחְתְּ וְלֹא בָּאת
חִפַּשְׂתִּיךְ כָּל הַלֵּיל בַּשְּׂדֵרוֹת

לֵיל הָיָה כֹּה יָפֶה
לֵיל הָיָה כֹּה נָעִים
לָהֲטוּ, רָחֲשׁוּ הַלְּבָבוֹת

אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא...

צִלְצְלֵי הַנְּשִׁיקוֹת
וּשְׁכַר הָרֵיחוֹת
וְשִׁירַת הַזָּמִיר מִסָּבִיב

אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא...

אַתְּ שִׁבַּרְתְּ [שָׁבַרְתְּ] אֶת לִבִּי
אַתְּ גָּזַלְתְּ מְנוּחָתִי
לְעוֹלָם לֹא אֶסְלַח לָךְ אֶת זֹאת!
על הגרסה: המילים נרשמו על-פי הקלטתה של לאה אקסלרוד (דורוגוייר).
אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ לֹא בָּאת אַתְּ לֹא בָּאת
אֱלֹהִים לֹא יִסְלַח לָךְ עַל זֹאת

אֶתְמוֹל הַלַּיְלָה הָיָה כֹּה יָפֶה כֹּה בָּהִיר
כֹּה חָמְדוּ לָהֲטוּ הַלְּבָבוֹת

מִשְּׂדֵרוֹת הַשְּׁקֵטוֹת דֹּם הָאֹשֶׁר חָלַף
זֶה הָיָה בִּדְמִי לֵיל אָבִיב

צִלְצְלוּ הַנְּשִׁיקוֹת מִשִּׁכְרוֹן הָרוּחוֹת
וְשִׁירַת הַזָּמִיר מִסָּבִיב

אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ לֹא בָּאת אַתְּ לֹא בָּאת
אֱלֹהִים לֹא יִסְלַח עַל זֹאת
על הגרסה: מתוך פנקס השירים (1930) של דוד פיינשטיין, ראש פינה. תצלום שלו מצוי בארכיון הצליל שבספרייה הלאומית.
אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ הִבְטַחְתְּ וְלֹא בָּאת
חִפַּשְׂתִּיךְ כָּל הַלַּיְלָה בַּשְּׂדֵרוֹת
וְאֶתְמוֹל כֹּה הָיָה, כֹּה יָפֶה וְנָעִים
כֹּה חָמְדוּ לָהֲטוּ הַלְּבָבוֹת
על הגרסה:  מתוך "שבעת הימים בעיירתנו" בתוך "פנקס קרינקי" (תל אביב תש"ל 1970) עמ' 171. במקור זה מתואר כיצד "מקצה החורשה נשמע קולה הערב והעדין של נערה" בשיר זה [בעברית] לעומת שירים אחרים ביידיש של נוער הבונד ו[כנראה] של הנוער הקומוניסטי.
לַעֲזָאזֵל הַכֹּל!
אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ הִבְטַחְתְּ וְלֹא בָּאת
חִפַּשְׂתִּיךְ בַּשְּׂדֵרוֹת כָּל הַלֵּיל
הַלֵּיל הָיָה כֹּה יָפֶה
הַלֵּיל הָיָה כֹּה נָעִים
לְעוֹלַם לֹא אֶסְלַח לָךְ זֹאת
אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ הִבְטַחְתְּ וְלֹא בָּאת
על הגרסה:  מתוך ספר הזכרונות של סמי ורסנו "במעלה הדרך" (הוצאת "יד יערי", 1991), עמ' 178.

סמי ורסנו עלה מבולגריה בשנת 1940 באוניית מעפילים, יועד לגירוש באונייה "פאטרייה" שכוחות היישוב הטביעו וניצל. לאחר מכן היה עצור במחנה עתלית שם התוודע לשיר. 

אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַךְ לֹא בָּאת, אַךְ לֹא בָּאת
אֱלֹהִים לֹא יִסְלַח לָךְ...
על הגרסה: מתוך ספרה של נורית גוברין "שי של ספרות" (1973), עמ' 61. המשך הטקסט אינו מופיע במקור זה. 
בַּשְּׂדֵרוֹת הַשְּׁקֵטוֹת בְּלֵילוֹת בְּהִירִים
חִפַּשְׂתִּיךְ כָּל הַלַּיִל בַּשְּׂדֵרָה

אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ הִבְטַחְתְּ וְלֹא בָּאת
לְעוֹלַם לֹא אֶסְלַח לָךְ אֶת זֹאת

וְאֶתְמוֹל לֵיל הָיָה כֹּה בָּהִיר כֹּה יָפֶה
חִפָשְׁתִּיךְ כָּל הַלֵּיל בַּשְּׂדֵרָה

אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא...
על הגרסה: המילים נרשמו מזיכרונה של רנה רותם (אביבי).
אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ לֹא בָּאת, אַתְּ לֹא בָּאת
אֲנִי לֹא אֶסְלַח לָךְ אֶת זֹאת

אֶתְמוֹל הַלַּיְלָה...

בַּשְּׂדֵרוֹת הַשְּׁקֵטוֹת...

צִלְצְלוּ הַנְּשִׁיקוֹת...

אוֹי זֶה כּוֹאֵב
אַתְּ שָׁבַרְתְּ אֶת לִבִּי
אַתְּ שִׁקַּרְתְּ וְלֹא בָּאת
אֱלֹהִים לֹא יִסְלַח לָךְ אֶת זֹאת
על הגרסה:  לפי הקלטה בספריה הלאומית. ההקלטה חסומה להאזנה מקוונת.
אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ לֹא בָּאת אַתְּ לֹא בָּאת
וַאֲנִי לֹא אֶסְלַח לָךְ עַל זֹאת
תְּמוֹל הָיָה לַיִל כֹּה יָפֶה
[מָ]ה חָמְדוּ לָהֲטוּ הַלְּבָבוֹת
בַּשְּׂדֵרוֹת הַשְּׁקֵטוֹת דּםֹ הָאֹשֶׁר חָלַף
כָּמַהּ בִּדְמִי לֵיל הָאָבִיב
בְּצִלְצוּלֵי הַנְּשִׁיקוֹת וּבְשִׁכְרוֹן הָרוּחוֹת
וּבְשִׁירַת הַזָּמִיר מִסָּבִיב

אוֹהֵב וְכוֹאֵב שְׁטוּף אֵשׁ חֵשֶׁק לוֹהֵט
חִפַּשְׂתִּיךְ כָּל הַלֵּיל בַּשְּׂדֵרוֹת
אַתְּ שָׁבַרְתְּ אֶת לִבִּי
וֶאֱלֹהִים לֹא יִסְלַח לָךְ עַל זֹאת
על הגרסה:  מתוך עמ' 67 - 68 בפנקסה של הדסה ברלינסקי.
אַתְּ הִבְטַחְתְּ לִי לָבוֹא
אַתְּ הִבְטַחְתְּ וְלֹא בָּאת
חִפַּשְׂתִּיךְ כָּל הַלַּיִל בַּשְׂדֵרוֹת
וְאֶתְמוֹל לַיִל הָיָה
כֹּה יָפֶה, כֹּה בָּהִיר
כָּךְ חָרְדוּ וְלָהֲטוּ הַלְּבָבוֹת.
מקור: "עוד נמשכת השלשלת" , 1999 , 33 –34
על הגרסה: במקור זה רשום כך: שירנו  א – גנזי השומר הצעיר, קובצו על ידי צבי פ., הוחל : תשרי תרפ"ה.

הקלטות (4)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1974
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הועתק בספרייה הלאומית מהקלטה ביתית.

מקור: קלטת ביתית

תודה לזהבה שמואלי ולאריה אקסלרוד, ילדיה של המבצעת.

0:00 0:00
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.
0:00 0:00
שנת הקלטה: 8.2.2014
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

פרץ רבין מזוהה כמחבר המילים בספרה של נורית גוברין "שי של ספרות" (1973), עמ' 61 וכן בהספד מאת בנימין גון מתאריך 9.9.1957 בעתון "דבר". עם זאת, אין בידינו נוסח רשמי מלא של הטקסט.

יש עדויות על מסעות של תלמידי גימנסיה הרצליה לאזור ראש פינה (ראו בדף השיר "על הגורן בליל לבנה") ואפשר שזה המסלול בו הגיע השיר לצפון הארץ. כמו כן, יש עדויות שהשיר היה מוכר בירושלים וכן בקהילת קרינקי בפולין ובמחנה עתלית בזמן מלחמת העולם השנייה (ראו גרסאות השיר בדף זה).

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם