שיר קינה על יהודי הגטו

העתקת מילות השיר

שׁירָה, שׁירָה נָא עוֹד זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה עַל אֲדָמוֹת, הַפְשֵׁל רֹאשְׁךָ לְאָחוֹר, גַּלְגֵּל עֵינַיִם בִּדְבֵקוּת וּבַעֲיָם, וּפַעַם אַחֲרוֹנָה תָּשִׁירָה לוֹ, אֶת נִבְלְךָ תָּעִיר בְּקוֹל-עַנּוֹת: כִּי תַּמּוּ יְהוּדִים וְאֵינָם עוֹד, נֶהֶרְגוּ, נִכְרְתּוּ, וְאֵינָם! אֵיךְ אָשִׁיר? וְאֵיךְ רֹאשִׁי אוּכַל לָשֵׂאת בְּעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת מָרוֹם? דִּמְעָה אַחַת בְּעֵינִי שָׁם נִקְשְׁרָה-נִקְרְשָׁה... חוֹרְגָה חוֹרְגָה לָצֵאת וְתַשׁ כּוֹחָהּ לִנְשֹׁר... רִבּוֹן, הָהּ, רִבּוֹנִי! זַעֲקוּ, שְׂאוּ קוֹל מִכָּל צְרוֹר חוֹל, מִתַּחַת לָאֲבָנִים, יִזְעַק כָּל נֵד אָבָק, כָּל אֵשׁ וְכָל עָשָׁן הַמִּתַּמֵּר - דַּמְכֶם הוּא וּלְשַׁדְכֶם, זֶה מֵחַ-עֲצָמִים, זַעֲקוּ, הָרִימוּ קוֹל! הַנֶּפֶשׁ וְהַשְּׁאֵר!שירה, שירה נא עוד זאת הפעם האחרונה על אדמות, הפשל ראשך לאחור, גלגל עינים בדבקות ובעים, ופעם אחרונה תשירה לו, את נבלך תעיר בקול-ענות: כי תמו יהודים ואינם עוד, נהרגו, נכרתו, ואינם! איך אשיר? ואיך ראשי אוכל לשאת בעינים לטושות מרום? דמעה אחת בעיני שם נקשרה-נקרשה... חורגה חורגה לצאת ותש כוחה לנשור... רבון, הה, רבוני! זעקו, שאו קול מכל צרור חול, מתחת לאבנים, יזעק כל נד אבק, כל אש וכל עשן המתמר - דמכם הוא ולשדכם, זה מח-עצמים, זעקו, הרימו קול! הנפש והשאר!
מילים: יצחק קצנלסון
לחן: ארתור גלברון
כתיבה: 3-5.10.1943
הלחנה: 1952

שׁירָה, שׁירָה נָא עוֹד זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה עַל אֲדָמוֹת,
הַפְשֵׁל רֹאשְׁךָ לְאָחוֹר, גַּלְגֵּל עֵינַיִם בִּדְבֵקוּת וּבַעֲיָם,
וּפַעַם אַחֲרוֹנָה תָּשִׁירָה לוֹ, אֶת נִבְלְךָ תָּעִיר בְּקוֹל-עַנּוֹת:
כִּי תַּמּוּ יְהוּדִים וְאֵינָם עוֹד, נֶהֶרְגוּ, נִכְרְתּוּ, וְאֵינָם!

אֵיךְ אָשִׁיר? וְאֵיךְ רֹאשִׁי אוּכַל לָשֵׂאת
בְּעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת מָרוֹם? דִּמְעָה אַחַת בְּעֵינִי
שָׁם נִקְשְׁרָה-נִקְרְשָׁה... חוֹרְגָה חוֹרְגָה לָצֵאת
וְתַשׁ כּוֹחָהּ לִנְשֹׁר... רִבּוֹן, הָהּ, רִבּוֹנִי!

זַעֲקוּ, שְׂאוּ קוֹל מִכָּל צְרוֹר חוֹל, מִתַּחַת לָאֲבָנִים,
יִזְעַק כָּל נֵד אָבָק, כָּל אֵשׁ וְכָל עָשָׁן הַמִּתַּמֵּר -
דַּמְכֶם הוּא וּלְשַׁדְכֶם, זֶה מֵחַ-עֲצָמִים,
זַעֲקוּ, הָרִימוּ קוֹל! הַנֶּפֶשׁ וְהַשְּׁאֵר!
שירה, שירה נא עוד זאת הפעם האחרונה על אדמות,
הפשל ראשך לאחור, גלגל עינים בדבקות ובעים,
ופעם אחרונה תשירה לו, את נבלך תעיר בקול-ענות:
כי תמו יהודים ואינם עוד, נהרגו, נכרתו, ואינם!

איך אשיר? ואיך ראשי אוכל לשאת
בעינים לטושות מרום? דמעה אחת בעיני
שם נקשרה-נקרשה... חורגה חורגה לצאת
ותש כוחה לנשור... רבון, הה, רבוני!

זעקו, שאו קול מכל צרור חול, מתחת לאבנים,
יזעק כל נד אבק, כל אש וכל עשן המתמר -
דמכם הוא ולשדכם, זה מח-עצמים,
זעקו, הרימו קול! הנפש והשאר!




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מרדכי בן-שחר, מקהלת קול ציון לגולה 

על השיר

 קנטטה.
המילים לקוחות מהקטע "שירה שיר" בשירו של יצחק קצנלסון "השיר על העם היהודי שנהרג" (בתים ה', ב', ט').

היצירה המוסיקלית הולחנה בשנת 1952 לזמר בריטון, מקהלה ותזמורת. תווים של תפקיד המקהלה בלבד נדפסו בשנת 1983 בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 03.06.2023 16:35:42


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: