אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר
אָח, חַכִּי הֵיטֵב.
אַתְּ חַכִּי לִי גַּם בִּקְדוֹר
מִסַּגְרִיר הַלֵּב.
אַתְּ חַכִּי לְעֵת כְּפוֹרִים,
אַתְּ חַכִּי בְּחֹם,
אַתְּ חַכִּי עֵת אֲחֵרִים
יִשְׁתַּכְּחוּ עַד תֹּם.
אַתְּ חַכִּי ,חַכִּי וְלוּ –
לֹא יָבוֹא מִכְתָּב,
אַתְּ חַכִּי אִם גַּם יִלְאוּ
הַמְּחַכִּים לַשָּׁוְא.
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר
וְאָרוּר הַשָּׂח
בְּבִטְחָה גְּמוּרָה-לֵאמֹר:
"מֵת הוּא וְנִשְׁכַּח"
יַאֲמִינוּ אֵם וָאָב
כִּי אֵינֶנִּי חַי,
יֵעָפוּ חַכּוֹת לַשָּׁוְא
כָּל רֵעַי, אַחַי,
וְיִשְׁתּוּ כּוֹס יַיִן מַר
זֵכֶר נִשְׁמָתִי.
אַתְּ חַכִּי, וְכוֹס נִמְהַר
אַל נָא, אַל תִּשְׁתִּי.
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר
חַי אֶחְזֹרָה! חַי!
הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ לֵאמֹר:
"נֵס הוּא בְּוַדַּאי"
הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ הָבִין
אֵיךְ תָּבִין נַפְשָׁם,
כִּי רַק אַתְּ בְּחַכּוֹתֵךְ
הִצַּלְתִּינִי שָׁם.
אֵיךְ נִצַּלְתִּי – זֹאת נֵדַע
רַק אֲנִי וְאַתְּ
כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם
לְחַכּוֹת יָדַעְתְּ!
את חכי לי ואחזור
אח, חכי היטב.
את חכי לי גם בקדור
מסגריר הלב.
את חכי לעת כפורים,
את חכי בחום,
את חכי עת אחרים
ישתכחו עד תום.
את חכי ,חכי ולו –
לוא יבוא מכתב,
את חכי אים גם ילאו
המחכים לשוא.
את חכי לי ואחזור
וארור השח
בבטחה גמורה-לאמור:
"מת הוא ונשכח"
יאמינו אם ואב
כי אינני חי,
יעפו חכות לשוא
כל רעי, אחי,
וישתו כוס ייין מר
זכר נשמתי.
את חכי, וכוס נמהר
אל נא, אל תשתי.
את חכי לי ואחזור
חי אחזורה! חי!
המה ישתאו לאמור:
"נס הוא בודאי"
המה ישתאו הבין
אך תבין נפשם,
כי רק את בחכותך
היצלתיני שם.
אך ניצלתי – זואת נדע
רק אני ואת
כי יותר מיכל אדם
לחכות ידעת!
|
|
מילים: קונסטנטין סימונוב תרגום: אברהם שלונסקי לחן: דוד זהבי כתיבה (בשפת המקור): 1941 הלחנה: 1943 תרגום: 1943
|
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר אָח, חַכִּי הֵיטֵב. אַתְּ חַכִּי לִי גַּם בִּקְדוֹר מִסַּגְרִיר הַלֵּב. אַתְּ חַכִּי לְעֵת כְּפוֹרִים, אַתְּ חַכִּי בְּחֹם, אַתְּ חַכִּי עֵת אֲחֵרִים יִשְׁתַּכְּחוּ עַד תֹּם.
אַתְּ חַכִּי ,חַכִּי וְלוּ – לֹא יָבוֹא מִכְתָּב, אַתְּ חַכִּי אִם גַּם יִלְאוּ הַמְּחַכִּים לַשָּׁוְא.
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר וְאָרוּר הַשָּׂח בְּבִטְחָה גְּמוּרָה-לֵאמֹר: "מֵת הוּא וְנִשְׁכַּח" יַאֲמִינוּ אֵם וָאָב כִּי אֵינֶנִּי חַי, יֵעָפוּ חַכּוֹת לַשָּׁוְא כָּל רֵעַי, אַחַי,
וְיִשְׁתּוּ כּוֹס יַיִן מַר זֵכֶר נִשְׁמָתִי. אַתְּ חַכִּי, וְכוֹס נִמְהַר אַל נָא, אַל תִּשְׁתִּי.
אַתְּ חַכִּי לִי וְאֶחְזֹר חַי אֶחְזֹרָה! חַי! הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ לֵאמֹר: "נֵס הוּא בְּוַדַּאי" הֵמָּה יִשְׁתָּאוּ הָבִין אֵיךְ תָּבִין נַפְשָׁם, כִּי רַק אַתְּ בְּחַכּוֹתֵךְ הִצַּלְתִּינִי שָׁם.
אֵיךְ נִצַּלְתִּי – זֹאת נֵדַע רַק אֲנִי וְאַתְּ כִּי יוֹתֵר מִכָּל אָדָם לְחַכּוֹת יָדַעְתְּ!
את חכי לי ואחזור אח, חכי היטב. את חכי לי גם בקדור מסגריר הלב. את חכי לעת כפורים, את חכי בחום, את חכי עת אחרים ישתכחו עד תום.
את חכי ,חכי ולו – לוא יבוא מכתב, את חכי אים גם ילאו המחכים לשוא.
את חכי לי ואחזור וארור השח בבטחה גמורה-לאמור: "מת הוא ונשכח" יאמינו אם ואב כי אינני חי, יעפו חכות לשוא כל רעי, אחי,
וישתו כוס ייין מר זכר נשמתי. את חכי, וכוס נמהר אל נא, אל תשתי.
את חכי לי ואחזור חי אחזורה! חי! המה ישתאו לאמור: "נס הוא בודאי" המה ישתאו הבין אך תבין נפשם, כי רק את בחכותך היצלתיני שם.
אך ניצלתי – זואת נדע רק אני ואת כי יותר מיכל אדם לחכות ידעת!
פרטים נוספים
|
|
 |
|
ביצוע: מרדכי רוטשנת הקלטה: 1950
מקור: קול ישראל
בליווי פלה רוט בפסנתר.
בגרסה זו מושר הבית הראשון בלבד.
לחנים נוספים:
כותב מוטי זעירא, "כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ' 110:
בסתיו 1943 קרא דוד באחד העיתונים פנייה נרגשת מאת המתנדבים הארץ-ישראליים בצבא הבריטי, שחשקו מרוחקים מהארץ וחיפשו דרכים להתחבר אל הנעשה בה, במיוחד מבחינה תרבותית.. הם ניסחו קריאה אל המלחינים בארץ לשלוח להם את שירי הזמר החדשים הנכתבים בה. דוד נענה מייד, ושלח לידידו וחבר קיבוצו משה מוסינזון - מתנדב בחיל התובלה הבריטי שהיה באותה עת גם עורך ביטאונה בעברית של היחידה "החייל העברי" - את לחנו לשיר "את חכי לי ואחזור". . . . מוסינזון אכן פרסם את השיר ואת תווי הלחן ששלח לו דוד באחד מגליונות "החייל העברי", ובשולי התווים הוסיף את ההערה הבאה: "הנה פתח להינצל מקללת חסרון שירים חדשים! דוד זהבי נעתר לבקשתנו ושלח לנו את יצריתו. אנו מדפיסים אותה מתוך הנחה כי בכל יחידה עברית נמצא לפחות אחד היודע קרוא תווים ועל ידי כך נוכל להקנות לציבורנו המרוחק מן הארץ שירים המושרים עתה בביתנו . . . התווים שוכפלו על סטנסיל והופצו בין החיילים הארץ-ישראליים ביחידות השונות. למרות הפרסומת הבין-לאומית, זכה לחנו של שלמה דרורי להיות המוכר והנפוץ ביותר בארץ, ואילו לחנו של דוד הושר, לתקופה קצרה, רק בחוגי ההתיישבות העובדת.
האזינו לביצוע השיר מפי חבורת "צליל שלם" בניצוחו של אבי פיינטוך.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.