מילים (2 גרסאות)
עֵינִי תִּגְמַע מֶרְחַקִּים,
אֶרֶץ רוֹגַעַת בִּדְמִי הַלֵּיל,
הוֹי, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?
חֲלִיל רוֹעִים יָרֹן
גּוֹלְשִׁים עֶדְרֵי הַצֹּאן,
מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?
רוּחַ מִיָּם הָמָה,
בֵּין שִׁבֳּלֵי קָמָה,
מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?
סַהַר עָלָה מִן הֶהָרִים
הָעֵמֶק עָטָה עֲרָפֶל
אֵי שָׁם נוּגוֹת הַתַּן מְיַלֵּל
הוֹ, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?
חֲלִיל רוֹעִים...
נָמִים עֶדְרֵי הַצֹּאן
הקלטות (16)
ליווי: להקה כלית מתכנית רדיו בסדרה "דו רה ומי עוד"
שנת הקלטה: 5.1973
מקור: תכנית רדיו בסדרה "דו רה ומי עוד"
הביצוע הועלה כעבור שנתיים על תקליט מסחרי.
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 10.7.1963
הביצוע הוקלט תחילה לקול ישראל ולאחר מכן הוטבע בתקליט מסחרי.
ניצוח: רונית שפירא
פסנתר: טניה קופילב
שנת הקלטה: 2002
ביצוע
על השיר
ביצועים נוספים:
- עוזי מאירי (וידיאו, מתוך "שרתי לך ארצי", עם דברי הקדמה של דן אלמגור)
- חיים משה בעיבוד רפי קדישזון (סרטון מתוך "זמרת הארץ")
- מיכאל סינוואני (למרות הכיתוב)
- דקלון
- לוליק (שיר ראשון במחרוזת)
- חנן יובל (סרטון, תזמון 41:53, וקובץ קול בעיבוד ירון גרשובסקי ובאיכות טובה).
- שרית חדד ויהודית רביץ (וידיאו, השיר הראשון במחרוזת)
- דניאל זמיר (עיבוד ג'אז כלי)
- זהבה בן
- סולימאן הגדול (1978)
- צלילי שבזי (השובלים) - שיר ראשון במחרוזת "מעל המגדל"
נחומי הרציון, "מעל המגדל: על שירי הזמר של תקופת חומה ומגדל ועל האופרה העברית הראשונה "דן השומר", בתוך "ימי חומה ומגדל 1939-1936" (יד בן צבי, תשמ"ז), עמ' 202-201:
תחילה חובר הלחן בידי בנימין עומר ב-1938, בהתפעמות פסטורלית ותחושת סינתזה בין אהבה ונוף, ובמצב של לחן-ללא-מלים הושם במגירה וחיכה ליומו. זה בא בסוף 1939, כשהועלתה בקיבוץ הצגת "מרד החשמונאים" שעומר התבקש לחבר לה מוסיקה. לצורך אחת מתמונות הנוף הליליות הוציא עומר אחר כבוד את הלחן הגנוז ומלותיו של עמנואל לין עיצבו אותו סופית והפכו אותו לשיר ייצוגי של התקופה".
מקור הביטוי "שומר מה מליל" בספר ישעיהו כ"א 11. תמר וולף-מונזון ("לנוגה נקודת הפלא: הפואטיקה של אורי צבי גרינברג", עמ' 327) משערת שטורו הפובליציסטי של אורי צבי גרינברג "שומר מה מליל" (התפרסם ב"דבר" תרפ"ו) הביא את הביטוי למודעות בולטת באותה תקופה, ונכנס ל"שיר השומר" אולי באופן לא מודע. ב"ספר הקטרוג והאמונה" מקלל גרינברג את משמר העמק ומכנהו "הפקר העמק".
מספרת רחל עזריה:
בתקופה שבה הלילה הפך למאיים ולצופן סכנה, חל גם שינוי באיש הלילה. "השומר" משנות העשרה והעשרים הרוכב על סוסו, ניצב עתה בראש מגדל שמירה גבוה וצופה למרחק כדי לקדם כל רעה. השיר המייצג זאת הוא השיר שלפנינו "מעל המגדל" שכתבו עמנואל לין ובנימין עומר ממשמר העמק, בשנת 1938, שבו רואים אנו את המעבר מהסימבוליות ההרואית של אלכסנדר זייד, השומר על הסוס, ועד השומר, הנמצא בראש מגדל שמירה גבוה.
השיר נכתב לצורך הצגת חנוכה שנערכה במוסד החינוכי במשמר העמק. אולם מחוץ לקיבוץ היה לאחד מסמלי ההתיישבות בתקופת "חומה ומגדל" (1939-1936). בשנים אלה הלילה מקבל משמעות ציונית נעלה.
הביטוי "מעל המגדל" היה כותרת המדור הפותח של "המצפה: עתון הנוער השומרי" (1926 - 1935).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
בפרסום המקורי הוראת הביצוע היא "בשלווה" לאורך השיר כולו. הוראות המטרונום שהוסיף אייל רונאל משקפות את אופן השירה שבו החלק השני מהיר יותר.
