מילים
כִּי הִגִּיעָה עֵת הָעֶרֶב,
הִיא עֵת צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת.
נָגֹל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר.
כִּי אֶל עֵין הַמַּיִם בָּאנוּ,
פֹּה נִשְׁאַב מִפִּי הַבְּאֵר.
כַּדֵּינוּ מִלֵּאנוּ, נָשׁוּב אֶל הַכְּפָר,
נַעֲלֶה נָא שׁוּב הַכְּפָרָה,
שָׁם בְּמַעֲלֵה הָהָר.
הִיא עֵת צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת.
נָגֹל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר.
כִּי אֶל עֵין הַמַּיִם בָּאנוּ,
פֹּה נִשְׁאַב מִפִּי הַבְּאֵר.
כַּדֵּינוּ מִלֵּאנוּ, נָשׁוּב אֶל הַכְּפָר,
נַעֲלֶה נָא שׁוּב הַכְּפָרָה,
שָׁם בְּמַעֲלֵה הָהָר.
הקלטות (1)
על השיר
מתוך המסכת "השואבות" לשמחת בית השואבה ביגור 1935 - 1938 (ע"פ לאה מרזל, השירה בציבור בקרב קבוצת מייסדי קיבוץ יגור, עמ' 41 - 42).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.