הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
אגדה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יעקב פיכמן
לחן: חנינא קרצ'בסקי
כתיבה: תרע"ז (1917)
הלחנה: 1921

עַל שְׂפַת יַם כִּנֶּרֶת
אַרְמוֹן רַב-תִּפְאֶרֶת;
גַּן-אֵל שָׁם נָטוּעַ,
בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ.

מִי גָר שָׁם? רַק נַעַר,
כָּעוֹף בִּדְמִי יַעַר;
לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא
מִפִּי אֵלִיָּהוּ.

הַס! גַּל לֹא קוֹלֵחַ,
כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ
עוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ –
תּוֹרַת אֵל בּוֹלֵעַ.
על שפת ים כינרת
ארמון רב-תפארת;
גן-אל שם נטוע,
בו עץ לא ינוע.

מי גר שם? רק נער,
כעוף בדמי יער;
לומד שם תורה הוא
מפי אליהו.

הס! גל לא קולח,
כל עוף הפורח
עומד ושומע –
תורת אל בולע.


 פרטים נוספים


וריאנט בחלק מהגרסאות המושרות – בית ב', שורה 4

מִפִּי הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ.
ביצוע: חבורת שירו שיר
עיבוד: מאיר הרניק
שנת הקלטה: 1962
מקור: תקליט "הד-ארצי" AN 44-11
 


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יוסף שפינדל
שנת הקלטה: 1935
פסנתר: מאיר רוזנשטיין
זוהי ההקלטה הראשונה של השיר.


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת ילדי מחנות באוסטריה
עיבוד: דומר
שנת הקלטה: 194X

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יהושע זוהר
שנת הקלטה: 11.4.1956

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת ותיקי נהלל
שנת הקלטה: 24.1.1963


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: גדעון אפרתי
עיבוד: גדעון אפרתי
מקור: מתוך התקליטור Songs of the Soul


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מירה סמיה רג'ואן
שנת הקלטה: 1984
מקור: קלטת ביתית


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אנסמבל מזמרת הארץ
שנת הקלטה: 2001
נכלל בתקליטור: אנסמבל מזמרת הארץ



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2004
מקור: תקליטור "על הים" (חבורת שהם)


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת המיולה
עיבוד: חנינא קרצ'בסקי
שנת הקלטה: 2006
מקור: ערב לחנינא קרצ'בסקי
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
 
באדיבות מקהלת המיולה והמדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת המיולה
עיבוד: אריה לבנון
שנת הקלטה: 2006
מקור: ערב לחנינא קרצ'בסקי
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
 
באדיבות מקהלת המיולה והמדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אברהם כץ, רותי כץ
עיבוד: חנינא קרצ'בסקי
שנת הקלטה: 22.5.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת ילדי מושב חרות
עיבוד: אורי מוסטקי, רם סופר
שנת הקלטה: 2014
על השיר

ביצועים נוספים:


מילות השיר נדפסו לראשונה בדו-שבועון "שיבולים", מוסקבה, תרע"ז, גליון 2. המידע לפי: אוריאל אופק, "ספרות הילדים העברית 1948-1900" (דביר, תשמ"ח), כרך ב', עמ' 398.  

לפי אליהו הכהן, פיכמן כתב את השיר לבקשתה של חסיה פיינסוד סוקניק. פיכמן התארח בביתו של אלעזר ליפא סוקניק, שהיה לימים חוקר המגילות הגנוזות. אשתו של אלעזר, חסיה, הייתה גננת במקצועה, ונחשבה לאחת הגננות העבריות הראשונות בארץ. היא ביקשה מפיכמן שיכתוב שיר ילדים, והשיר נכתב בעקבות הבקשה. לאחר שנים ספורות הלחין אותו חנינא קרצ'בסקי. בספרו "צלילי חנינא" מופיעים התווים של השיר כפי שעיבד אותו לשני קולות. 

יש לציין כי בספר זיכרונותיה של חסיה סוקניק "פרקי גן: זכרונות ומעש" אין לשיר זכר.

לצד זה קיימת גרסה עממית (סיפור ללא אחיזה במציאות לפי שעה), ועל פיה השיר נכתב על בית טריידל, אשר נבנה בסמוך למושבה כינרת, אך מחוץ לחומת המושבה. בניית הבית הושלמה ב-1912. הבית נבדל משאר הבתים באזור בגודלו ובצורת הבנייה הגרמנית בה נבנה. הוא אף שימש כמלון בו התארחו הברון רוטשילד, יוסף קלאוזנר, ארתור רופין, ואחרים. מוטקה שלף מספר בהרחבה את הגרסה העממית לכתיבת השיר:

בחברת פיק"א עבד בתחילת העשור השני של המאה ועשרים מודד שעבר בכל רחבי הארץ ומדד חלקות אדמה שניקנו מהתורכים כדי להכשיר שטחים לבנייה חדשה. שמו של המודד היה יוסף טריידל.

למוסדות המיישבים לא היה אז (כמעט כמו היום) כסף בקופה כדי לשלם לו. דווקא אדמה פנויה הייתה, ונתנו לו חלקת אדמה סמוך למושבה כנרת, מחוץ לחומה שהקיפה את המושבה. על חלקה זו הקימה משפחתו של יוסף טריידל את ביתה.

לימים עלה לארץ המשורר יעקב פיכמן, ובמסגרת סיורו באזור ראה את ביתה של משפחת טריידל. יעקב פיכמן דימה את הבית לארמון, ובדמיונו השווה את המראה למעמד הר סיני. בשירו המיוחד בבית האחרון הוא אפילו מתאר תמונה שכאילו נלקחה ממדרש שמות רבה: "כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה..." - העולם שותק ומחריש. שימו לב בשיר: הס, גל לא קולח, כל עוף הפורח עומד ושומע – תורת אל בולע.

הבית הזה היה אחד המבנים היותר מודרניים בארץ בתקופה זו; היו שם אפילו מים זורמים בברזים, ואת האנשים החשובים העדיפו לא לשכן בטבריה, והביאו אותם לבית הזה, וכיוון שאפשר היה להתקלח שם, רבים באו רק להתקלח. היה זה אפילו המקום היחיד באזור שניתן היה לשמוע בו גרמופון.

עפרה טריידל, בת המשפחה, גרה כל הזמן באותו ארמון רב תפארת (נכון ל-2004), והיא סיפרה שגם הברון רוטשילד התארח בארמון רב התפארת. כשנפוצו שמועות עקשניות שהברון חולה מאוד, איכרי כינרת התכנסו בבית וכל אחד מהם נידב שנה אחת משנות חייו לטובת הברון, העיקר שימשיך לחיות. ואכן – הברון חי עד שנת 1934. השיר הוא לא סתם "על שפת ים כינרת" – אלא הוא גם "אגדה".

השערה נוספת לכתיבת השיר מביאה שולה לויטל מקיבוץ מעוז חיים:

הסיפור "חמדת-ימים" (שנכתב בימי הביניים) מתאר את "גדיאל הנער" שקורותיו נפוצו בין צפת לטבריה. אבישג איילי מקיבוץ עין-הנצי"ב בוטחת בפיכמן, שהכיר מסורת זו ולהערכתה זה מקור ההשראה לשירו "אגדה". היא סבורה ששירו של פיכמן בא לתאר את בן דמותו של גדיאל הלומד תורה מפי אליהו (גדיאל שבסיפור המקורי, הוא נער, שהרומאים הרגו בגליל, משום שלמד תורה למרות האיסור).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מילים


מילות השיר מתוך "שיבולים", 22.4.1922

תווים

מתוך "צלילי חנינא:  אוסף מנגינות שחוברו, עובדו או התאמו על ידי חנינא קרצ’בסקי". תל-אביב, הגמנסיה העברית "הרצליה", תרפ"ז
 



עיבוד יהודה שרת:


תגיות

גן, בית-ספר, לימודים   מקהלות   שירי ילדים   שירי ערש   העלייה השלישית   סוכות, שמחת תורה, שמחת בית השואבה   כינרת   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם