עוֹד שָׂדִי פּוֹרֵחַ וְעוֹלָה שִׁבֹּלֶת,
עוֹד נִירִי פָּתוּחַ לִטְלָלִים וְאוֹר,
עוֹד גַּפְנִי רוֹדֶמֶת, שְׁקֵטָה צוֹפָה לָהּ
אֶל יָמִים יָבוֹאוּ, אֶל אָבִיב יֵעוֹר.

עַל כַּפּוֹת מֹאזְנַיִם, בְּמֶרְחָק מַבְלִיחַ,
אֵי יָנוּעוּ עֶרֶשׂ, עֲיָרָה, בֵּית אָב,
כַּלָּנִית שָׁנִי עַל סֶלַע מָאְדֶּמֶת
אֱלֵי בְּנִי צוֹהֶלֶת וְאֶל תְּכוֹל עֵינָיו.

עוֹד עֶדְרִי בְּטֶפֶף בֹּקֶר בֹּקֶר יַעַל
אֶל גִּבְעוֹת הַיֶּרֶק בְּדִנְדּוּן צָעִיר,
כָּל עוֹד טַל וָשֶׁמֶשׁ, עֲנָנָה וָקֶשֶׁת –
שַׁדְמָתִי מוּפֶזֶת וְיָרֹק הַנִּיר.