פַּעַם וְעוֹד! שֶׁלַח וָאֵת,
רֶסֶן וָרֶגֶב חוֹבְקוֹת הַיָּדַיִם.
שַׁחַר – הָאוֹת, אֹפֶל – הָעֵד:
סֶלַע וָהַר יְתוֹמִים הֵם עֲדַיִן...
לַיְלָה – אֻכָּף, יוֹם – מַחְרֵשׁוֹת
זֶה הוּא הַקָּו, זֶה הוּא הָאוֹת!

לֹא גַּלְמוּדָה אַתְּ, אַרְצִי הַיּוֹקֶדֶת.
זֹהַר קָסַמְתְּ לִי בְּעֹל מִתְפָּרֵק.
אָנוּ הָפַכְנוּ אוֹתָךְ לְמוֹלֶדֶת:
מֶסְחָה, תֵּל עָדָשׁ,
תֵּל חַי, שֵׁיח' אַבְּרֵק.
אֹמֶץ נִצָּב, מֹרֶךְ כָּרוּת –
זֶהוּ הַצַּו, זֹאת הִיא חֵרוּת.

הֶרָה! – עַל הַר, גֵּא וּמַחֲרִישׁ,
דּוֹר מִתְבּוֹסֵס בֶּעָמָל, הַעְפִּילָה!
שַׁעַט מִשְׁמָר, תֶּלֶם חָרִישׁ,
זְרַע בִּדְרָכִים מִשְּׁמָמָה הֶאֱבִילוּ.
אֹמֶן בַּנִּיר, עַיִן בַּלֵּיל –
זֶה הוּא הַשִּׁיר, זֶה הַהַלֵּל!

לָךְ, אַדְמָתִי הַחַמָּה, הַמְּבֹרֶכֶת
(לוּ גַּם אַרְוֶה צִמְאוֹנֵךְ בְּדָמִי),
עֵת קְרִיאָתִי בְּמוֹתָהּ מְחַיֶּכֶת
לַיְלָה יַבְקִיעַ תּוֹךְ זֶמֶם וּדְמִי.
שֶׁבַע לִבְנוֹת, פַּעַם לָמוּת –
זֶה הוּא הָאוֹת, זֶה הַיִּעוּד!