הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
ואולי

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: רחל בלובשטיין
לחן: יהודה שרת
שנת כתיבה: תרפ"ז

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם.
אוּלַי
מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן,
לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת אַפַּי?

מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים
(אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים) שֶׁל קָצִיר,
בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלוּמוֹת
לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר?

מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה
וּבְתֹם
שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?
ואולי לא היו הדברים מעולם.
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעובדו בזעת אפי?

מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
(ארוכים ויוקדים) של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר?

מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כינרת שלי... הוי כינרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום?
ביצוע: שמשון בר-נוי
שנת הקלטה: שנות ה-50


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יוסף שפינדל
שנת הקלטה: 1934

פסנתר: פרסי קאהן (1966-1880)


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הרכב זמרי בת-שיר, הסימפונית חיפה
עיבוד: משה רסיוק
שנת הקלטה: 2014
סולנית: ענת מורן

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יצחק (ז'אק) בן-ברוך (זאלודקובסקי)
שנת הקלטה: 1949-50

 תודה לאבי תדמור


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שלמה (סלומון) קוגל
עיבוד: שמואל אלמן

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית


פתיחה בנגן חיצוני
פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יעלה אביטל, שלישיית עתר
עיבוד: עפר שלי
שנת הקלטה: 2008
הופיע על גבי התקליט: כשאור דולק בחלונך


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: קראל שלמון

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אנסמבל מזמרת הארץ
שנת הקלטה: 2001
הופיע על גבי התקליט: אנסמבל מזמרת הארץ


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: עמירם זמני
עיבוד: יגאל חרד
שנת הקלטה: 2001
מקור: תקליטור "שירים עבריים בבס-בריטון"
 

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: בטי קליין

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: דנדי (דן) ידין
עיבוד: ישראל בן-חיים
שנת הקלטה: 2007
מקור: התקליטור "ערב עם דנדי"

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ברכה עפאים
עיבוד: דינה ליס
שנת הקלטה: 1960, 2003

ליווי: דינה ליס

ההקלטה משלבת שתי הקלטות: האחת – כשהזמרת הייתה בת 16; השנייה – כשהזמרת בת 60.


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אלעזר אלפרן
שנת הקלטה: 1972

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר

 


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ציפי פליישר
שנת הקלטה: 2009

ביצוע אינסטרומנטלי (פסנתר)

על השיר

כותב מוקי צור, בספרו "יהודה שרת גיבור תרבות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000, עמ' 71-70):

כנראה שהמנגינה לשיר "ואולי" היא קינתו של יהודה על רחל. על נסיבות כתיבתו הוא סיפר לאליהו הכהן (וגם לי). את הידיעה על מותה של רחל קיבל יהודה כששהה באחת ההכשרות של החלוצים בגרמניה. תחושת התלישות ברגע של אֶבֶל התערבבה בתחושה כי אין הוא מצליח לעבור את מחסומי התרבות והשפה הגרמנית. הוא חש שאף הנוער החלוצי שבוי במקסמי התרבות והשפה האלה. הוא החליט לכתוב לחן שיוכל לעמוד מול האופנות והמקובל על חניכיו. הוא לא כתב את תווי השיר אלא לימד אותו. השיר עשה כנפיים, ונלמד בלילה על-ידי חברי ההכשרה. למחרת הגיע למקום השליח אליק שומרוני, חבר אפיקים, שהיה אז בדרכו למפגש עם תנועת הנוער. הוא שמע מחברי ההכשרה הנרגשים על השיר החדש שנולד. הוא התחנן בפני יהודה שילמד אותו את השיר הבלתי רשום. לימים, כשסיים את שליחותו בגרמניה ונסע על-פני ההכשרות בליטא, ברכבת, פגש חלוץ ושאל אותו מה שרים בהכשרות. להפתעתו התשובה הייתה: את השיר "ואולי". במסורת המשפחה נחקק הזיכרון שיהודה כתב את השיר לא כשיר רומנטי. עגלת העץ בה נסע בחווה היא שנתנה השראה לקצבו המיוחד. אולם השיר יצא משליטתו, והביצוע חשף את הרומנטיקה שהוסתרה בו היטב. כשחזר יהודה ארצה שמע את השיר ולא הכיר אותו; הוא בוצע בצורה אחרת. כששמע אותו מושר על ידי זמר מקצועי, בתקליט, נפרד ממנו כשיר המנוכר ממחברו. דווקא שיר זה היה למוכר ביותר מכל שיריו של יהודה.

גרסתו התואמת של אליהו הכהן הופיעה ב"עתמול" כמאמר בשם "צפצופי נעורים", ובו הוא מעיד כי יהודה שרת הסכים לדבר על השיר רק סמוך למותו בשנת 1979, ואמר עליו: "כשהשיר הזה נולד, אמרתי לו: מה לך ולי... למדתי אז בסמינר מוסיקלי, הכרתי אז את מיטב המוסיקה העתיקה והחדשה ומיד ראיתי מה שקרה לי. חטאת נעורים. צפצופי נעורים". ראו את מאמרו של אליהו הכהן בבלוג של דוד אסף במסגרת רשימה מפורטת יותר על "ואולי".

גם המבקר מנשה רבינא התנגד ללחן השיר. הוא כותב:

רוח הרומאנס בולטת גם במלודיה של יהודה שרת לשיר "ואולי לא היו הדברים מעולם". המטרוס של 3/4 מסוכן מאוד, כי כל המתחיל בו נסחף בזרם הגונדוליירה האיטלקית, האשהיות [הפרמאטות] אינן משוות למלודיה אופי רצ'יטאטיבי, הן רק מבליטות את הרוח הרגשנית-רומאנסית. ומכאן הנטייה של "מתקני השירים" להכניס במלודיה שינוי של מחצית הטון בטאקט הראשון. על ידי כך הם משיגים את הנוחות של הצליל המוביל, הנשמע כטבעי ברוח הכללית של השיר".

(ראו: "המוסיקה לשירי רחל", מאמר נספח לאוסף שירי רחל "שירת רחל" (הוצאת דבר, נוסף ממהדורה חמישית [תש"י], מס' עמודים לפי מהדורה שביעית [תש"ך]: רנג-רנט, הציטוט מעמ' רנה].)

לחן השיר הפך לבסיס הניגון "רונדו יוחנן הסנדלר" המנוגן במירון (ראו יעקב מזור, "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל", פריט 73, עמ' 251 - 253.

ביצועים נוספים להאזנה:

ביצועים נוספים בווידיאו:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


התווים בכתב ידו של המלחין
תגיות

כינרת  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם